אורים ותומים, תומים · סימן ע׳, ז׳

מיהו המלוה כו' הש"ך השיג ע"ז דמנלי' לרמ"א דין זה דהמרדכי כ' זה לשיטת הרי"ף דס"ל באומר ומיחד עדים אין עדים אחרים נאמנים ולכך יכול לומר סטראי אבל לשיטת המחבר דגריר בתר הרמב"ם דלא פסל לאינך עדים ליתא להך דינא ע"ש ונראה דרמ"א מיירי דעדים אומרים סתם דפרע וסבירא ליה הרמ"א דנאמן המלוה סטראי והיינו משום דהרא"ש הק' מה צורך לסטראי מגו בלא"ה יהיה נאמן ותי' הרא"ש דטענה גרוע היא דלא שביק הך מלוה ופרע למלוה אחרת עיין לעיל סימן נ"ח וכאן להיפך טענת הלוה גרוע דאם הוא התנה שיפרע בפני פ' ופ' מה לו דפרע בפני אחרים ואם ימותו וילכו להם יפסיד וחזקה דפרע על חוב אחר ולכך מהימן המלוה כיון דאין עדים הללו מעידים ביחוד על פרעון חוב זה א"כ טענת המלוה טענה מעליא היא ובלא"ה הא הרבה פוסקים סבירא ליה דפסלינהו לעדים אחרים וא"כ בנדון כזה לכ"ע אמרינן כן: