מיהו אם דנו דיניהם דין הר"ב בעל חות יאיר סי' ג' ו"ד תמה לפי דעת הסמ"ע והש"ך דאם באים מעצמם לדון בפני ב"ד הוי כקבלוהו עליהם וא"כ מה קמ"ל דדיניהם דין פשיטא דהא ע"כ איירי דדנו בלי כפיה וא"כ הוה קבלוהו עליהם ולו יהיה דהם פסולים ממש מהני ואין ממש בכל תמיהתו דוודאי דעת השואל שם בתשובה ג"כ נראה כגון די"ל דמיירי דדנו ע"י כפי' וגם י"ל דדנו מתחילה מבלי נודע שהוא שושבינו או שונאו ואח"כ נתברר א"כ הקבלה בטעות וה"א לסתור דינו וקמ"ל דלא דבדיעבד דין ומכ"ש למאן דס"ל בתרתי לריעותא לא מהני קבלה א"כ כאן מיירי דקבלו בתרי דהוי תרתי לריעותא ולק"מ ופשוט:
אורים ותומים, תומים · סימן ז׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.