אורים ותומים, תומים · סימן ז׳, ג׳

אלא מבן י"ח שנה קשה דא"כ הא דתנן יש כשר להעיד ואינו כשר לדון ודחקינן ר"מ היא דפוסל בסומא מא' מעינו ולמה לא אמרינן בן י"ג שנה ומעלה שהביא ב' שערות דכשר להעיד ופסול לדין עד ח"י שנים ודיעה זו דס"ל כן כמ"ש הטור י"ל דס"ל כמ"ש התו' שם נדה דף נ' ד"ה ור"מ דה"מ לומר אוקימתא אחריני רק הואיל ובלא"ה מתניתין ר"מ דקתני כל הכשר לדון כשר להעיד ואילו רבנן הא סומא בשתי עיניו כשר לדון ופסול להעיד ולכך מוקי לי' ג"כ לענין סומא בחד עין כר"מ אמנם המחבר דתופס לעיקר דסומא בשתי עיניו אף לרבנן פסול א"כ קושיא הנ"ל במקומו דנימא הך עד בן ח"י שנים ולכן ברור דלישנא דטור ומחבר שאינו ראוי לדון היינו לתחלה אבל אם דן דינו דין כדמצינו ביאשי' גופי' שהחזיר מה שדן מן ח' שנים עד ח"י שנים ואיך לא מיחו בידו מתחלה חכמי ישראל כי מסתמא היה סר למשמעתם אלא הואיל ובדיעבד אינו מעכב לא הכניסו עצמן חכמי ישראל בכך למחות ע"י מלך וכן מצינו בשלמה שאמרו במדרש שכל שנותיו לא היו רק ב"ן שנים ומלך ארבעים שנה וא"כ כשמלך ושב לשפוט העם היה בן י"ב שנים א"ו דאין זה עיכוב רק לכתחלה וא"כ שלמה שאני שחכמת אלהים בקרבו. ואין להקשות א"כ איך מ"מ שפט יאשיה בן ח' שנים ושלמה בן י"ב דקודם גדלות לכ"ע פסול דהא ל"ק דכבר כתבו התו' בפרק בן סורר ומורה דף ס"ט ד"ה בידוע כו' דדורות הראשונים שהקדימו להוליד היה זמן גדלות שלהם מתחיל מבן ח' ע"ש ומצינו בימי דוד ושלמה שהקדימו להוליד כדדייק לי' הגמרא מן בת שבע אם שלמה ע"ש וכן מצינו באחז שהיה מוליד לחזקיה בן י"א שנה כי כשמת אחז היה בן ל"ו שנים ומלך חזקיה והיה בן כ"ה שנים וא"כ מוכח דהיה אחז בן י"א שנים כשנולד חזקיה וא"כ אם היה בזמנים ההם הלידה מקודם אף גדלות מקודם ולק"מ: