אורים ותומים, תומים · סימן ז׳, ב׳

בשתי עיניו פסול הסמ"ע נתן טעם דהוי כמו לילה וכתב הע"ש נתן טעם משום דמקשינן ריבים לנגעים ולא דק דהך מילתא דר"מ יחידאה הוא ואני תמה דהסמ"ע גופי' הביא דברי הרי"ף דלכך סומא באחת מעינו כשר משום הואיל וג"ד בלילה כשר הסומא ביום כשר והא הקשה הרז"ה דמה צורך לזה כיון דלא קיי"ל כר"מ להקיש ריבים לנגעים מה"ת לפסול סומא בחד עינו ותי' הרמב"ן במלחמתו דאף לרבנן מקשינן ריבים לנגעים רק דלכך דנין ג"ד בלילה משום דהתורה מיעטו מן ושפטו העם בכל עת כמו דמיעט לר"מ מן ושפטו העם יום מעונן אבל להך הקישא דסומא לא נתמעט ולכך נתן הרי"ף טעמו משום דסומא בא' מעינו נלמד מכ"ש דג"ד בלילה וא"כ אף הוא בכלל המיעוט דשפטו העם בכל עת הרי דלענין סומים בשני עיניו הדרן להקישא כמ"ש הע"ש. והרמב"ן ז"ל דייק גם זה מדברי רש"י ע"ש וכן דעת הגהת מיימוני כמש"ל סי' ה' ס"ק ג' דכתב על מ"ש הרמב"ם סומא בב' עיניו פסול דהוא כר"מ וכוונתו דבזה הלכה כר"מ דמקשינין ריבים לנגעים ולא נחלקו בה חכמים על ר"מ כמ"ש הרמב"ן ואף דלהרמב"ם ס"ל דהיקש ריבים לנגעים אינו רק על תחלת דין היינו לענין יום ולילה דהיה התורה ממעט מן ושפטו וכו' אבל לענין סומא אמרינן לגמרי הקישו הכתוב. וזהו הכל כפמ"ש הע"ש וכן מסתבר דדוחק לדמות סומא ללילה דגזרת הכתוב מבלי לדון בלילה אפי' אור אבוקה מאיר כמש"ל וא"כ מה ענין זה לסומא ולכן כתבו התו' באמת אף דתחלת דין בלילה פסול מכ"מ סומא כשר דמה"ת לדמות זה לזה ולא מצינו חבר לסמ"ע רק בהרז"ה דס"ל דלא מקשינן ריבים לנגעים ומ"מ ס"ל דסומא בב' עיניו פסול וצ"ל סברת הסמ"ע דדמי' ללילה אבל זולתו לא מצינו לו ראיה במחברים ולכן צדקו דברי הע"ש ועיין באורים מה שנ"מ לדינא אם נסמא בין תחלת הדין לגמר דין: