משום אהבה ושנאה כו' הסמ"ע בס"ק כ"ב כתב דוקא משום אהבה ושנאה אבל משום פסול קורבה אינו יכול להושיב דיינים דהתרומת הדשן בפסקים סימן רנ"ח כתב דכך המנהג אפילו קרובים מושיבים ב"ד וכתב אע"פ דיש לחתור אחר המנהג ידע מר דגדולי עולם ישבו בארץ מי ישנה מנהגם עכ"ל הרי דאף המהראי פקפק בזה אלא דלא רצה לשנות המנהג. ואני אומר מנהג גדולי ישראל תורה היא ויש להם על מה שיסמוכו דהרי ראי' מהרי"ק דמי שהוא פסול מחמת אהבה יכול להושיב דיינים אחרים מהך דאושפיזכניה דרב ה"ל דינא וא"ל רב פסילנא לך לדינא ואמר רב לר"כ פוק דייניה ש"מ דמותר להושיב דיין. וא"כ אף אנו נימא בהאי גבורא בכתובת פרק שני דייני בהאי גברא דהביא דורון לר"ע ושדריה לגבי ר"ן לדון דיניה וחשב ר"ן דהוא קרובו של ר"ע ולכך אקדמיה ליתו' ע"ש וקשה איך ס"ד דר"ן דהוא קרובו האיך היה ר"ע משלחו לקמי' ר"ן הא אין רשות ביד קרוב להושיב ב"ד כקושית מהרי"ק הנ"ל אלא צ"ל אף קרוב יכול להושיב ב"ד ומנהגן תורה. וכ"כ בעיר שושן להדיא. ואף בתשובת מהר"ם מינץ סי' י"ח כתב שא"י לסדר אף הוא חולק על מהרי"ק ודעתו דאף מחמת שנאה א"י לסדר אבל לשיטת מהרי"ק נראה מראי' הנ"ל דאין לחלק:
אורים ותומים, תומים · סימן ז׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
