אורים ותומים, תומים · סימן ס״ט, ח׳

ולא מהני וכו' זהו שכ' ליישב מה שהקשה בהא דאמרינן דלא לכתוב אלא אחספא דלמא משכח אינש דלא מעלי וכתב מה דבעי דהא יכול לטעון כן שכחתי וחתמתי שמי ואתה מצאתיו ותי' דאי לא יטעון כן אנן לא טענינן לי' והוא לא יטעון כן וכעי' תי' זה תי' הרא"ש בקושי' למ"ד דנאמן לומר פרעתי יטעון פרעתי ותי' ג"כ דהוא לא יטעון פרעתי רק להד"ם ויוחזק כפרן. והקשה הדרכי טעם בחלק ח"מ סי' ל"א ויתר מחברים מה קושי' דילמא יכתוב ע"ג חוב שהוא תוך זמנו ולא מצי לטעון פרעתי וגם טענה הנ"ל של בעה"ת לא מצי לטעון דעל הכל הוא רק נאמן במגו דפרעתי ולק"מ דאביי הוא דאמר הכי בכתובות ודוקא אסכא ואביי ורבא סבירא להו תרווייהו אדם פורע ת"ז ולק"מ אך הא קשי' דילמא יכתוב ע"ג נאמנות דיהיה מלוה נאמן שלא נפרע כדאמרינן וכ' עליו מה דבעי ותו ל"ל פרעתי וכל אינך טענת דיהיה נאמן במגו דפרעתי וצ"ל דאיהו סבירא ליה הא דאמר לי' אביי דוקא חספא ולא ארישא דמגילת' ועיין תוס' דהך חספא הוא דוקא לר"מ ולא לר"א וצ"ל דיותר טוב דרישא דמגילת' א"א לצמצם דיכתוב תיכף רצוף בתחילת עמוד מבלי להניח מקום קטן פנוי ואם כן בקל יכול לכתוב איזה אותיות בכתב קטן פלוני לוה מפלוני מנה ועיין סק"א מש"כ בזה בשם ריב"ם דבאמת ס"ל בכה"ג לא מהני והיינו ג"כ דהרגיש דא"א לצמצם כ"כ ולכך קאמר אביי יותר טוב אם אפשר בחספא ואם כן תו ל"ל דיכתוב נאמנות דכ"כ פנוי לא יניח לכתוב בו שופרי דשטר ודי דיהיה יוכל לכתוב פלוני לוה מפלוני מנה ושפיר הקשה וא"ש ודוק. ואחר זה מצאתי כעין דבר זה בדרישה והנאני אלא דלא ביאר כ"כ דכ' דדייק מרישא דמגילת' וזהו אין דיוק דרישא קאי שלא יהיה למעלה מקום פנוי ועיין סק"א ודוק: