אורים ותומים, תומים · סימן ס״ט, י׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והחתימו ע"א וכו' הקשה הש"ך דל פנקס מהכא הא לדעת מחבר ע"א בשטר ג"כ א"י לומר פרעתי דהוי ליה מחויב שבועה ומשאיל"מ ועל גוף תשובת הרא"ש לא קשה דהא מחולקים לעיל סי' נ"א על הרמב"ם בדין זה וסבירא ליה דנאמן לומר פרעתי משא"כ המחבר דסבירא ליה כרמב"ם לעיל סי' נ"א קשה ותי' הש"ך דחתמו בלי צווי ואם כן לי' בי' דין שטר ולשון והחתימו ע"א עמם לא משמע כן. אך י"ל דנ"מ אם כתב בפנקס דישנו תחת ידו שטרות ואם כן ליכא גבם ש"ד ואף משאיל"מ לא אמרי' ועוד נר' אם מת ובא על יורשים בפנקס אפשר דלולי טעם הרא"ש היו יכולים יורשים לטעון פרע אבינו אף דאם הוא היה חי לא היה נאמן דהיה חייב שבועה להכחיש העד וכיון דאין מכחישו ה"ל משאיל"מ אבל ביורשים אלו אינם יודעים אין כאן שבועה ולא משאיל"מ דדרשי' שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשים אם כן יטענו אולי פרעו ואין כאן חיוב שבועה כלל וצ"ע אבל תי' ראשון ודאי אמת וע"ש בתשו' הרא"ש דהיה כפירה ג"כ בשטרות של גוי ע"ש באריכות:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.