אורים ותומים, תומים · סימן ס״ט, א׳

וחתם למטה כתב הש"ך בשם הגהת הרא"ש על הא דלא לחתום אינש כי אם ברישא דמגילתא דהקשה הריב"ם מה מהני אם יחתום עצמו בראש מגילה יכתוב בצדו על הגליון אני לויתי מפלוני מנה ולכך תי' דאם כ' אני לויתי מפלוני מנה וחתם עצמו באותו שיטה לא מהני והש"ך כתב דממ"ש הפוסקים דאיך יחתום עצמו העד באמצע שיטה אולי יחתוך כל שטר ויכתוב לפני העד דחייב מנה ותי' הואיל וליכא חשש ריעות' ללוה כי אם לעד לא חיישינן דאפסיד אנפשי' מזה מוכח דליתא לדברי ריב"ם ולי נראה אפשר לחלק דודאי דיוקו של ריב"ם מגמ' דקאמר לא לחתום אינש אריש מגילת' ולא קאמר נמי בתחילת השור' ש"מ דאי חתם בראש מגילה תו ליכא למיחש. ולכן נראה ודאי כשנכת' הכל בראש הדף מבלי חלק לפניו צדקו דברי הריב"ם דאין מועיל כיון דלפעמים חותם עצמו כן להראות חתימתו בב"ד וא"א לצמצם שיחתום עצמו תיכף ובתחילת שיטה מבלי שיור מקום פנוי כלל. ולא עבדי רבנן מילתא דאתי לידי תקלה ולכך אינו גובה בו משא"כ כשיש למעלה מהשיר' שכ' הח"י וחוב שלו מקום פנוי ומכ"ש כשנכתב מלא שיטה ומחצה ואח"כ חתם פשיטא דמועיל לגבותו דאין זו תקנת חכמים דהם אמרו לחתום עצמו בראש מגילה ואם שינה אפסיד אנפש' וא"כ שפיר הקשו התו' ומחברים מהעד דמניח חצי שורה פנוי דבלא"ה יש בין חתימה לשטר שורה פנוי דלכך קי"ל דאין למידין מש"א וא"כ הרי יוכל לחתיך כל השטר למעלה ויכתוב כחצי שיטה ושיטה למעלה פנוי או שיכתוב שטה ומחצה ואם כן כשר לכולה עלמא ויפסיד העד ואתי שפיר. ולכן נראה למעשה אם בא כתיבת ידו בזה בראש השיטה והחוב וחתימת ידו בשיטה אחת יש להתישב אם יש להוציא נגד דעת הריב"ם כי לפמ"ש אין כאן חולקים ויכול לומר קים ליה: