אורים ותומים, תומים · סימן ס״ח, ו׳

וכן להיפוך אם פסול לפי דיננו וכו' כתב הסמ"ע בשם הטור שאין דין של מלכות אלא להכשיר שערותיהן אבל לא בדרכי הקנאות וכו' עכ"ל הסמ"ע כיון אל הרמב"ן שכתב הטור ובאמת זה אין כלל למחלוקת הזה דרמב"ן מיירי כגון דלא הקנה מא"ק או שטרות ולא כתב קני לך איהו וכל שעבוד' דאית בי' וכדומה ובזה ליכא מחלוקת כלל דאל"כ איך סתם הטור והעתיק דברי הרמב"ן ולא כתב דהרא"ש בתשובה כלל י"ח חולק אלא דשם מיירי מלשון בזו אזלינן אחר לשון שרגילין בשטרותהם ולא יהיה אלא לשון הדיוט קי"ל דאזלינן בתרי' כמה שנהגו לכתוב ומכ"ש במה שהוא בדינא דמלכותא אבל לא לומר שיועיל קנין במה שאינו מועיל בדין תורה ומה ענין לזה דינא דמלכותא הא אפי' בשטרי מתנה כתב הרא"ש כי אמרינן דיני דמלכות' דינא היינו כשהמלך גזר שלא יוכשר שום שטר רק בערכאות אבל כשדין מלכות רק שכשר השטר בערכאות ואינו פוסל שארי שטרות הנעשין בישראל לא אמרינן דינא דמלכ' דינא ואם כן בכה"ג וכי מקפיד המלך שלא לכתוב קני לך הוא או מטלטלין אגב קרקע וכדומה אם כן לא שייך דינא דמלכותא כלל לכן ברור דלא דיבר הרא"ש רק בלשון דהוי מטעם דורשין לשון הדיוט. וגלל כן לא הבנתי מה שעשה הרמ"א בין מהרי"ק ובין הרא"ש מחלוקת וכתב וי"ח בזה כי באמת בטלה מחלוק' מהרי"ק איירי בשרש ההוא שרש קפ"ח בענין דינא יד בעל שטר תחתונה וכדומה והרא"ש מיירי מלשון של שטר ולא פליגי כלל והדבר מוכרח דהרא"ש הקשה בפסקיו בהא דפרכינן והא בעינן שטר שא"י לזייף והא בעי מהדר בש"א דה"ל להקשות כן אמשנה וע"ש שדחק וקשה מה קושי' הא במשנה י"ל כאידך תי' דדינא מלכותא דינא ולא הוי מקשה רק לחד תי' ואלימא ליה להקשות גבי מילתא דר"פ דאיירי בשטרות הדיוטות דליכא גבי' כלל דינא דמלכות' אלא ברור דמה שנוגע בדינין ס"ל להרא"ש דלא שייך דינא דמלכותא ואם כן ע"כ מוכח דלא אמרו בתשובה אלא לענין לשון שטר בעלמא. אמנם לענ"ד איכא מחלוק' אחרת דמהרי"ק גופי' בשרש הנ"ל הביא בשם ר"ש ראי' מדפריך והא בעינן שאין יכול לזייף ולהחזיר בש"א ש"מ דלזו לא מהני דינא דמלכותא וזהו הכל כסברת הרשב"א ורמב"ן והרא"ש דהך קושי' והא בעינן שאין יכול לזייף מוסב ג"כ על המשנה כל שטרות העולין בערכאות וכו' נמי אבל לפי דעת הרמב"ם וכמ"ש המ"מ להדיא דסבירא ליה לרמב"ם בשטרי ערכאות כשר אף בשטר שיכול לזייף ולא החזיר בש"א וכן דעת רמ"א בטור וכ"כ העיטור ועמש"ל בס"ק א' דכן מוכח מדברי התוס' להדיא אם כן ש"מ דסבירא ליה הואיל והכשירו מתקנת חכמים אף דאין כשר בדיננו הכשירו אם כן ליתא לדיננו הנ"ל: אך זה הכל בענין כתיבת השטר אבל מה שנוגע לשארי קנינים כמ"ש הרמב"ן מא"ק דזה אין ענין לשטר פשיטא דלא שייך דינא דמלכות' דאל"כ בטלת דין תורה ח"ו וכל נימוסי המלך הוא בטוב בעיניו ומשפטים בל ידעום ח"ו ובמה יודע כי נפלינו אנו מכל עמים אשר ע"פ האדמה אם לא במשפט לאלקי' הוא אשרי העם שלו ככה: