אורים ותומים, תומים · סימן ס״ז, ה׳

וכל שאין יכול לסלקו וכו' דעת הסמ"ע בס"ק וי"ו דוקא בסיים לו השדה דעדיף ממשכנת' אבל במשכנת' לא מהני דא"י לסלקו יום ח' רק בעינן שלא יכול לסלקו עד משלם זימנא. וכבר השיגו הט"ז דרשב"א דס"ל הך דיע' כמבואר בתשובה אמרה במשכנת' ונכון אתו דכ"כ בחדושיו לגיטין וכ"כ המ"מ בשמו בהל' מלוה פ"ז וכ"כ הר"נ בפ' השולח וכ"כ באס"ז לב"מ גבי משכנת' וכן הוא בדוכתי טובא. אמנם נראה דק"ל לסמ"ע איך סתם המחבר כדעת רשב"א מה שבטור י"ד סי' קע"ב הביא הטור שני דיעות וע"ש בב"י דהרי"ף חולק ואפי' הרשב"א לא אמרו רק להלכה ולא למעשה וכמ"ש הט"ז ומה שיותר מתמיה דלקמן בסי' רע"ח כ' הטור בשם ר"י הלוי הא דאמרי' משכנת' באתרא דלא מסלקי בכור נוטל פי שנים היינו בלי הגיע זמן סילוק בחיי אביו והרשב"א כ' הא דלא שקיל באתרא דמסלקי היינו באתרא דמסלקי מיד אבל בסתם משכנת' שתא ה"ז כמכר ואפי' לאחר זמן וכו' עכ"ל הרי הך במחלוקת שנוי' ורשב"א לטעמיה כי הדין שוה בשניהם הן בבכור והן בשביעית בחד מימרא אתמר וע"ש ב"ח ופרישה. וא"כ קשה המחבר דלקמן בסי' רע"ח סעיף וי"ו סתם כדברי הר"י הלוי דבעינן דוקא מטו זימנא לאחר מיתת האב ולא הביא כלל דעת הרשב"א איך הביא כאן דעת הרשב"א בסתם ודברי המחבר סותרי' זא"ז ולכן היה דעת הסמ"ע אמת אף דרשב"א אמרה בכל משכנת' המחבר הכריע במשנת' לא קי"ל כוותיה אבל בסיים לו שדה דבזו דעת הרמב"ם לגמרי אין משמט. רק רשב"א חולק בזו הרכיב המחבר שני דעות יחד דאם לא יכול לסלקו רק יום א' לא מסלקו מקרי והיינו בסיים לו שדה ולא במשכנת' כלל כי בזה לא רצה המחבר לסמוך על דעת הרשב"א הנ"ל זהו כוונת הסמ"ע בבירור כי לא נעלם מאתו בלי ספק שהרשב"א אמר למילת' אף במשכנת'. אך עם כ"ז אין דברי סמ"ע מסתברי' לחלק בין סיים לו שדה למשכנת' ויותר נראה דמחבר ספוקי מספקא לי' בהנך שני דיעות ר"י הלוי ורשב"א ולכך בבכור דאחים הפשוטים מקרי מוחזק נגד בכור דמתנה קרי' רחמנא ולכך פוסק כר"י הלוי ומספיקא לא מפקינן ממון מיד האחי' אבל בשמיטה דהוא מילתא דרבנן ס"ל דאין להחמיר בו וכדאי רשב"א לסמוך עליו במילתא דרבנן וצ"ע: