אורים ותומים, תומים · סימן ס״ז, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

פלגא שהיא מלוה כן הוא דברי מהר"ם במרדכי ובתשובת הרדב"ז ח"א סי' רי"ד פסק להיפך דאפי' מלוה שבו אינו משמט וראי' שלו הואיל ואמרי' אם מת אינו נעשה הך פלגא מלוה מטלטלין אצל בניו ש"מ דברשותו קאי ולא אמרו פלגא מלוה רק לטובת המלוה שיהיה הלוה חייב בחצי העיסק' באחריותו אבל מ"מ הוא ברשות המלוה ואיך יהי' שביעית משמטו ואולם לא הבי' הרדב"ז בכל תשובתו הנ"ל דברי מהר"ם הנ"ל וכמדומה שהיה אז בהעלם עין ממנו וא"כ כללא הוא כל שלא ראה האחרון דבר פוסק קדמון הלכה כקדמון. אבל להיות שהוא להליץ בעד מנהג ישראל שרוב הלואה שלהם איש באחיו בעיסקא אמרתי לצדד ונראי' דברי הרדב"ז אף שאינו כדאי לחלוק על מהר"ם כי מהר"ם גופי' כ' מה בכך דהמקבל אינו רשאי לכלותו מ"מ הרי הוא כראובן שמלוה לשמעון על משכון ואפי' נטלו ראובן וחזרו ויחדו אצלו שיהיה ממושכן לו עבור מעותיו שביעית משמטתו כיון דלא תפיש לי' ומחוסר גוביינא עכ"ל ואני בעניי לא הבנתי תלי תניא בדלא תני' כי לזה יש מקום עיון למה יהיה שביעי' משמטתו הלא המשכון ברשותו בכל מקום והא אמרינן בהמקבל במשכון שלא בשעת הלואתו והחזירו מ"מ אין נעשה מטלטלין אצל בניו ואין שביעית משמטתו והטעם משום דב"ח קונה משכון. ואי דשם איירי שלא בשעת הלואתו דב"ח קונה הא בשעת הלואתו לא. הא רמב"ן ויתר פוסקים ס"ל דאף בשעת הלואה קונה משכון וכמש"ל בסי' ע"ב ועיין מ"ש שם ואם כן מבואר דבזה אין שביעית משמטתו. ועוד הא מבואר לקמן בסי' ע"ב להדי' בשיטת ר"י המלוה על משכון דהוי ש"ש אף דהחזירו ללוה בפקדון ונגנב ונאבד דמ"מ הלוה פטור דה"ל ש"ח והמלוה חייב דהוי ש"ש הרי אף דהוא ביד הלוה הרי הוא ברשות המלוה כאילו הפקידו ביד אחר וא"כ למה יהיה שביעית משמטתו לענין שומרים אתה מעמידו ברשותו דהוי כפקדון ביד הלוה מיד המלוה ולענין שביעית אתה מוציאו מרשותו ואם הוא פקדון ביד הלוה איך ישמט. ולכן ברור לענ"ד דמהר"ם ס"ל כשיטת רבינו ברוך הובא בהגהת מרדכי האחרונים לב"מ דחולק אהך דינא של ר"י הנ"ל דאם המלוה מפקיד המשכון ביד הלוה דאין המלוה חייב כלל באחריותו וכ' דאפי' מטלטלין אצל בניו נעשה דהא דאמרינן בהמקבל דאין נעשה מטלטלין אצל בניו היינו במשכנו שלא בשעת הלואה אבל בשעת הלואה נעשה מטלטלין אצל בניו ע"ש שהאריך ובשיטה זו יפה כ' מהר"ם דאם החזיר המשכון דשביעי' משמט דהא מטלטלין נעשה והרי הוא לגמרי מוחזר אבל לפי דקי"ל לקמן בסי' ע"ב ס"ג כר"י ולא כרבינו ברוך ש"מ דברשות מלוה קאי ולא נעשה מטלטלין א"כ אף אין שביעית משמטתו וזה ברור. ואפילו רבינו ברוך דטרח לומר בשהחזיר המשכון הוי מטלטלין אצל בניו ש"מ דמודה כשאינו נעשה מטלטלין דברשותו דמלוה קאי וכאן בעיסקא מבואר בגמרא דהוי בחזקת נותן לענין שלא יעשה מטלטלין ולכן נראה דאפי' ר"ב מודה. וא"כ כשל עוזר ונפל עזור דמהר"ם כל חילו לדמות הך עיסקא ללוה על המשכון והחזירו ללוה וכיון דגם שם אין שביעי' משמטתו אף בזו הדין כן דמ"ש וכמ"ש מהר"ם לדמותו להדדי ואם אין נעשה מטלטלין למה ישמטנו שביעית ולכן יש לרדב"ז מקום על מי שיסמוך וזהו להליץ בעד אחינו בני ישראל שרוב עסקיהם בעסקא. ועל הש"ע צ"ע כי נגרר אחרי דברי מהר"ם וברור דס"ל כרבינו ברוך וכנ"ל וא"כ איהו דפסק לקמן בסי' ע"ב ס"ג דלא כרבינו ברוך לא ה"ל לסתום כמהר"ם וצ"ע. ועיין לקמן ס"ק כ"ה הבאתי לדברי מהר"ם ראיה מרמב"ן ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.