אורים ותומים, תומים · סימן ס״ז, כ״ט

נאמן במגו וכו' ברמב"ם נתן שני טעמים במגו דפרוזבול היה לו ומכח דחזקה דלא שביק וכו' ואמת לפי שכתבתי לעיל דסבירא ליה לרמב"ם עיקר טעם משום דקימ"ל כרשב"ג מן הסכנה ואילך וכו' אבל על הך חזקה לחוד דלא שביק התירא וכו' לא סמכינן אם כן א"ש דל"ל הטעם משום חזקה דהא על חזקה לחוד לא סמכי' ול"ל הטעם משום מגו לחוד דתינח במלוה בשטר במלוה ע"פ מא"ל דה"ל מגו להוציא כמ"ש הבעה"ת ולכך צירף הרמב"ם שני טעמים יחד דלענין מגו להוציא הא ה"ל חזקה דלא שביק התירא ובמקום דחזקה מסייע אמרי' להוציא ולענין גופו של דבר הא ה"ל מגו וא"ש ולק"מ: אך לדעת המחבר דנמשך אחרי הפוסקים דלא נתנו טעם מפני הסכנה ואילך רק סבירא ליה הטעם מהך חזקה לחוד נאמן לומר פרוזבול היה לי ואבד אם כן קשה אף בזו באומר תנאי וכדומה ל"ל מגו תיפוק ליה דהוי חזקה וסמ"ע בס"ק נ"ה נתן טעם בתנאי דלא שייך חזקה דילמא לא התרצה הלוה. ודבריו בלתי מובני' חדא דאף דתי' זה מספיק על תנאי אין מספיק על הטוען הקפת חנות היה ואף גם מה בכך דלא נתרצה אם לא נתרצה לא הלווהו ומי היה מכריחו להלוות אנן אמרי' חזקה דלא שביק וכו' ואי דלא נתרצה הלוה ודאי דלא היה מלוהו או דהיה עושה פרוזבול מה לו לאבד מעות שלו בחנם ומדלא עביד פרוזבול והלוהו ש"מ דהיה תנאי. ועוד לדברי סמ"ע קשה הא דאמרי' בי"ד סי' קס"ב דנאמן לומר עסקא היה ובהיתר נעשה דלא שביק התירא ונלמוד מהך דשביעי' וקשה דילמא לא נתרצה הלוה ואי דשם גם הלוה עושה איסור תינח רבית קצוצה אבק ריבית מא"ל. ולכן נראה דבלא"ה יש להבין דכאן מבואר בש"ע ורמב"ם ובעה"ת דאפי' במלוה ע"פ נאמן הלוה לומר פרוזבול וכו' וכדומה וכן הקפות חנות היה ואלו בי"ד סי' הנ"ל בטוען בעיסקא היה והיא מלוה ע"פ פסק רמ"א דנאמן הלוה בשבועה ונפטר אף דגם התם שייך הך דלא שביק התירא וכו' אלא ברור כי אמרי' חזקה זו להוציא ממון היינו כשאין הלוה מכחישו בברי ובלא"ה י"ל ברי ושמא ברי עדיף רק חזקת ממון אלים משא"כ כשחזקה לא שביק התירא מסייע ליה מוציאין אפילו ממון ור"נ מודה לר' יהודא אבל כשהלוה טוען ברי לא מוציאין ממון עפ"י חזקה זו ומהכ"ת בחזקה זו להוציא ממון. ולכך בהקפת חנות דטוען הלוה ברי לא היה או תנאי היה דלוה מכחישו ואמר לא היה תנאי אין חזקה זו דלא שביק וכו' מספיק להוציא ממון ולכך בעינן דהא י"ל מגו פרוזבול היה ושם אין הלוה מכחישו בברי וה"ל חזקה ואם כן כיון דיש לו מגו וגם חזקה תרתי ודאי דמועילי' להוציא מיד מוחזק וא"ש ומעתה ל"ק מהך דרבי' שם הלוה מכחישו בברי ואין כאן מגו רק חזקה אם כן בזו לא מוציאין ממון ולכך נשבע הלוה ונפטר. ולכן לולי דמסתפינא הייתי אומר הא דמביא הטור מחלוקת הרמ"ה דסבירא ליה דצריך לישבע ור"ת כתב דנאמן בלי שבועה לא פליגי דר"ת מיירי בטענת פרוזבול דליכא כאן ברי מלוה המכחישו אפי' שבועה א"צ אבל הרמ"ה איירי כנראה מלשון הטור מטענת הקפת חנות וזהו הוי הכחשה בברי פשיטא דחייב שבועה ואי דה"ל מגו בהיסת לכ"ע מגו לפטור משבועה לא אמרי' וא"ש וכן נכון להורות ודוק: