אורים ותומים, תומים · סימן ס״ו, נ״ז

אף הרבית וכו' והש"ך הקשה דהא מבואר בתשובת רמב"ן סימן רכ"ג דרבית הנכתב בשטר אף דכבר עלה הרבית הואיל מתחלה בעת כתיבת השטר לא נתחייב לא הוי רק כמלוה ע"פ וא"י למכרו וא"כ אף במחלו מה ישלם הא לא נמכר כלל ולכן דעתו דמיירי שהיה הריב' זקוף בשטר ר"ל דאף אם היה הגוי פורעו תיכף היה ג"כ צריך לשלם הכל וא"כ הוי הוא כשטר גמור ונמכור ובמחלו צריך לשלם אלא דלישנא ריב' שעלה עליו לא משמע כן. ולי נראה דודאי רבי' שעלה עליו קודם שנמכר זהו שאינו נמכר דה"ל רק מלוה ע"פ ולכך יפה כתב הש"ך אם מחלו דא"צ לשלם אבל הריב' שעלה עליו אחרי שנמכר א"כ קרנו של לוקח השביח והוא דמחלו וא"כ אין הגוי משלם כלום פשיטא דהזיקו וה"ז בכלל גרמי מ"ש קרן מ"ש רווחי' זהו שהיה לו על קרנו והוא הפסידו וזהו צריך לשלם בבירור ובזה מיירי הרשב"א וא"ש ודוק: