אורים ותומים, תומים · סימן ס״ו, נ״ג

וי"א דיכול למחול לשיטה זו י"ל אף כתובה יכול להקנות כן וא"צ לחלק כמ"ש בס"ק הקודם. וא"כ יש קצת ראיה לשיטה זו מהא דפרכינן בשמעתא דחובלת דתזבן כתובתה לאחר ואצטריך לשנויי בשנויי דחיקי ולא מוקמינן המשנה דאיירי במקום שאין כותבין כתובה עסקינן וא"כ א"א לה למכור דחוב אינו נמכר ומ"ג לא שייך שם כמ"ש התו' וכמש"ל. אבל לפי שיטה זו ניחא דעדיין מצית להקנות אג"ק ולא מהני דמוקי ליה במקום שאין כותבין כדמוקמינן כמה משניות בכתו' ובחדושי אמרתי או דקשיא בחובלת בבעלה דהא סתמא קתני אפילו בחובלת בבעלה כדקתני בברייתא להדיא אף שאין כותבין כתובה יכתוב לה הבעל כתובה ותמכור והוצרך לשנויי כל לגבי בעל וכו' או י"ל דוודאי רוב נשים יש להם נצ"ב דאפילו עניה לא יפחות מנ' זוז כמ"ש התוס' ריש הכותב וזהו ודאי נכתב וע"ז ק' לזבן בט"ה ומשני הגמ' דאיירי במקום שכותבי' ואסור להשהות ובמקום שכותבים כותבים נצ"ב וכתובה כחדא וא"כ אם תמכרן תמכור הכל כמש"ל דאין כומ"ס לחצאין וכתובה א"א בס"ד ודוק ועי"ל דק' א"כ לפלוג בדידיה דבמקום שכותבין חייבים דתמכור בט"ה ומה מפליג בנתגרשה אשה דחייב לשלם ומשני הגמרא דאף במקום שכותבים כל לגבי בעל מוחלת וא"כ א"א במקום שכותבים דגם שם י"ל דלמחול ובזה מיושב קו' התו' דהק' הא א"א למחול ותי' דיגרשנה וק' אשת כהן מא"ל ולפי הנ"ל ניחא דעכ"פ כיון דבישראל אפילו במקום שכותבים כתובה א"א לגבות א"כ א"א לפלוג בדידיה דלא פסיקה ליה ברוב נשים ודוק. ואין להקשות לשיטה זו הא דמוקמינין בקדושין דף מ"ח פליגי במלוה בשטר ופליגי במלוה ע"פ במ"ג ודייק ליה התו' מדלא קאמר דגם במ"ג פליגי אי יכול למחול ש"מ דס"ל דא"י למחול ועדיין קשה מנלן דפליגי במ"ג דילמא הא דאמרינן או שהיה לו מלוה ביד אחרים והרשה עליהן היינו בקנין אגב קרקע דנקנה ביה מלוה ע"פ ופליגי ג"כ אי מצי מחיל כקושי' התו' די"ל או דא"כ מקודשת מכח קרקע דלא יבצר מקרקע כל שהוא שוה ש"פ וזהו סיוע להר"נ דאשה מתקדשת בקרקע או דוודאי אין הוכחת התוס' מכח דלוקי גם במ"ג עיקר מחלוקתם משום דשמואל דא"כ היינו התקדשי לי בשט"ח ותרתי ל"ל דקתני בשט"ח או היה לו מלוה ביד אחרים וכו' דהיינו מלוה ע"פ כיון דהכל חד פלוגתא רק הקושי' א"כ באמת דקתני תרתי משום דפליגי במ"ג א"כ להך אוקימתא דפליגי בדשמואל מה נ"מ דפליגי במ"ג דלא תקנו במלוה אפילו תקנו במלוה מ"ג הא יכול למחול ומה צורך לפלוג אי תקנו ביה או לא ועכצ"ל דאי תקנו תו ל"מ למחול. ולכך ל"ק לאוקמי בהקנה א"ק ובדשמואל קמפלגי דא"כ היינו קמייתא וא"ש ועיין מש"ל וצ"ל להך דיעה סבירא ליה דא"י למחול הטעם משום דמכירת שטרות דרבנן ולכך יכול למחול והך קנין א"ק של תורה דלסברת התו' דגוף שעבוד נשאר למלוה אם כן וכי אפשר להקנות אגב קרקע גוף שעבוד הלא אין מקנה רק שעבוד נכסין ולמה לא ימחול: