אורים ותומים, תומים · סימן ס״ו, נ״ב

ואם הקנה לחוב עצמו א"ק וכו' ומדברי תו' ב"ב דף קמ"ח ד"ה ש"מ משמע ג"כ דלא מצי מחיל דאל"כ הא דהקשו דנימא בשביל כך מהני בש"מ הואיל ומהני בבריא בא"ק דילמא הגמ' ביקש ליתן טעם למה כ"כ אלי' קנין ש"מ דא"י למחול ואלו הוה אמר משום דבריא יכול להקנות בא"ק ה"א לא יהיה זה חמור מזה דג"כ יכול למחול ולכך נתן ר"פ טעם הואיל ויורש וכו' ופי' רשב"ם ש"מ כיורש שוי' רבנן ע"ש ור"א אמר הואיל ואיתא במ"ג דג"כ א"י למחול וע"כ צ"ל דס"ל לתו' דלהך שיט' דמהני קנין א"ק אף למחול א"י. ואין להקשות לשיטה זו יעמוד קושי' הגמ' בחובלת ותזבן חוב כתובתה שיש לה על בעלה א"ק ולא תוכל למחול ולא יהיה פסידא מיהו אפשר כמש"ל דבכה"ג בא"ק נתרוקן רשות האשה לגמרי ואסור להשהות בלי כתוב' מיקרי אך יקשה כמו כן במצא שובר דמחזירין משום דאית' לשמואל וכו' דילמא מכרה א"ק ותו לא מצית למחול ול"ל מגו וצ"ל לשיטה זו דודאי בחוב דברור שעבודו הוא דמהני א"ק אבל כתוב' דאפשר דלא תגיע כלל לכלל שעבוד לא מהני בי' קנין כלל. וצ"ל דהך דמצא שובר לא איירי בגרושה כמ"ש התו' וכמש"ל דאל"כ עדיין קשה דילמא מכרה בגרושה א"ק: