אורים ותומים, תומים · סימן ס״ו, נ׳

וי"א שאעפ"כ יכול למחול יש להבין לפי דפסק המחבר לקמן בסי' קכ"ו ס"ה דמעמד שלשתן איתא בע"כ א"כ עכצ"ל הא דאמרינן במ"ג נעשה כאומר לו משתעבדנ' לך ולכל דאתא מחמתך היינו אפילו אתא שלא ברצונו ואפי' בע"כ וא"כ קשה כיון דבממ"ג א"י למחול למה בכותב משתעבדנ' וכו' יכול למחול והרא"ש בפ' הכותב ובתשובה דחולק אראב"ד הוא דמפרש דאתא מחמתו פי' ברצונו כמ"ש הרא"ש להדיא אבל לפי דעת המחבר דמחמתו איירי אפילו בע"כ א"כ נסתר דחי' הרא"ש ואמת דגם דברי הרא"ש תמוהי' דהב"י לקמן בסי' קכ"ו הכריח מדברי הרא"ש בפ"ק דגיטין דפסק להדיא דמ"ג איתא בע"כ ומ"ש הש"ך דלס"ד דהטעם דמ"ש משום נעשה כאומר וכו' באמת מ"ש ליתא בע"כ אבל למסקנא דמ"ג הלכתא בלי טעמא מ"ג כשר ומועיל אף בע"כ ודבר זה ליתא דודאי לא יחלקו בטיב מ"ג הס"ד ומסקנא וכ"כ רשב"א בחדושיו לגיטין להדיא דכולהו ידעי טכסיסיא דמעמד שלשתן וכן מוכח מהרא"ש גופי' בפרק הכותב דכתב לחלק בין מ"ג להך דינו של ראב"ד ולפי' הש"ך הא במסקנא לא קאי ומה שנ"ל בישיבו הוא דבלא"ה קשה אם כן הוא דנעשה כאומר א"כ מה צריך מ"ג ואפילו דנימא מחמתו היינו מרצונו די שיסכי' לכך ומה בעי מ"ג דווקא ולכן נראה דהיא הנותנת דחכמים עילה מצאו הואיל דודאי הוא כאומר משתעבדנא לך ודאתו מחמתך ובאמת יש בו ב' פירושים אי כוונה מרצוני או שלא ברצוני וכיון דעכ"פ יש במשמע' שלא לרצון ג"כ עילה מצאו חכמים לתקנו ואין זה הלכתא בלי טעמא אף דשורת הדין הממע"ה מ"מ זהו היה תקנת חכמים לתקנו וטעם יש בו עכ"פ ולכך תקנו חז"ל מ"ג כדי שיהיה על הרוב לרצון דאי אינו מרוצה מי מכריחו לילך כמאמר רבא ב"ב אי במ"ג לא אזל נא וכיון דעל הרוב הוא לרצון אף דהוא לפעמים דלא שכיחי דהוא בע"כ לא חששו חכמים להך ותמיד היה תקנתם בדרך כלל מה דשכיח טפי ולכך הצריכו מ"ג כדי שיהיה על הרוב ברצון ולא תמיד בע"כ כי לא רצונם לעקור דין תורה להדיא וא"ש דבעי מ"ג דוקא בס"ד אבל זהו וודאי דמחמתך י"ל ג"כ ברצון וסובל פי' זה בע"כ דאלו פי' ברור אפילו שלא ברצון א"כ לס"ד מה צורך למ"ג כלל וזה ברור רק בע"כ היה מתקנו' חכמים כיון דמצאו סמך ויתד לתלות בו ולכך במוכר שטר דאין תקנה כלל ושורת הדין אנו דנין בו פשיטא דיד בעל השטר עה"ת ויוכל למחול כמ"ש הרא ש והממע"ה אבל עכ"פ נראה כמ"ש בס"ק מ"ז דאם נתברר דנתרצה הלוה לקנין הזה שלקח הלוקח השטר לכ"ע א"י למחול כמ"ש הרא"ש דמחמתו היינו כשאתרצה וכמש"ל וזה ברור להלכה כי כמעט לא מצאנו בזה חולק וכמש"ל: