אורים ותומים, תומים · סימן ס״ו, ל״ח

אם חזר ומחלו מחול כתב הש"ך בס"ק ע"ג בשם תשובת מהראנ"ח דאם ראובן מכר שטרו שהיה לו על לוי לשמעון ושמעון חייב ללוי אין שוב ראובן יכול למחול דהואיל דשממון חייב ללוי אם כן בזה שהגיע לידו שטר שלו ה"ל כגבוי ותו לא שייך מחילה והש"ך השיג דהא קי"ל זה גובה וזה גובה ואם כן לא מיקרי כגבוי והנכון אתו וראי' מהא דפרכינן בנמצא שובר דילמא זבנא לכתובה בטובת הנאה ומשני ש"מ איתא לדשמואל וכו' וקשה דילמא מכרה כתובתה למי שהיה הבעל חייב לו ואם כן תו לא מצי למחול ובנפילה הכל חוששין ואם אפשר לומר דכתובה לא הגיע זמנו ולא שייך דהוי כגבוי מכל מקום כתבו התו' דבעת מציאה יתכן דהיא גרושה ואם כן אז כבר הגיע זמן גבי' והרי הוא כגבוי דמי ועכצ"ל דבכל אופן יכול למחול