אורים ותומים, תומים · סימן ס״ו, ל״ז

אבל אם מכרו לשנים וכו' הש"ך בס"ק ע"א פקפק בזה על הבעה"ת וטור דא"כ דחשדא גמורה היא אם כן אף אחד איך יוכל לקנות אם תסלק אחד נשאר רק ע"א ואיך נוציא ממון עפ"י ע"א: ואין דבריו כדאי' לדחות דברי הגאונים הנ"ל כי חדא בגמ' דיבמות דף כ"ה ע"ב פריך הגמרא טעמא דב"ד הא תרי לא והא אמרינן עדים החתומים וכו' רשאים ליקח וקשה מה קושי' בשלמא התם בדיעבד אין כאן חשדא ולכך בשנים רשאים ליקח אבל בזה הא איכא למ"ד אם כנס מוציא ואם קושי' הגמרא למ"ד אם כנס אינו מוציא הל"ל הניחא למ"ד אם כנס מוציא וכו' ומדלא פריך כן ש"מ דקושי' הוא לכ"ע וגם מדברי תו' כתובות דף כ"ב ע"ב ד"ה כגון וכו' דהקשו הא אמרינן הרגנוהו לא ישא אשתו וכו' וע"כ קושי' התו' או למ"ד אם כנס מוציא דבלא"ה אין מקום לקושי' התו' דהא באמת אמרינן הרי זו לא תנשא לכתחילה או דסבירא ליה לתו' בכה"ג לכ"ע כנס מוציא הואיל יש חשש איסור כמ"ש התו' ביבמות דף הנ"ל ד"ה אמר להו וכו' מוכח כהנ"ל דתי' הואיל והם שנים ליכא משום חשדא וקשה הא אם נחשד אחד תו ליכא רק ע"א ושנים מכחישים אותו וה"ל חד במקום שנים וכמו שבאמת דעת ר"ח דבעינן שנים זולתו ועכצ"ל דבשנים תו ליכא חשד ואף הע"א דיש חשש נוגע חוזר לכשרותו ע"י השני והש"ך הביא מדברי תו' בגיטין ומזה ראי' לעומתו דכתבו דהואיל דמהתורה כותים גרי אמת אם חתום רק ע"א ישראל כשר ומזה למד רמ"א בתשובה בכל מילתא דרבנן סמכינן כיוצא בזה ואף בזה הנדון וכי כאן פסול תורה רק חשדא דרבנן ואם כן סמכינן על עד השני ודברי בעה"ת וטור מוכרחים כהנ"ל: