אורים ותומים, תומים · סימן ס״ו, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

צריך לקיים וכו' כתב הסמ"ע דאין לפרש דמים שקיבל פשיטא מה צורך לאחריו בזה אלא דצריך לשלם לו כל דמי שויו של שטר והש"ך בס"ק ד' פקפק ע"ז דמ"מ אף בדמים שקיבל צריך אחריות דאל"כ יאמר עוד ידי נטוי' לכתוב לך כומ"ס וכו' ולכן העלה דאין לחייבו לשלם כל דמי שויו השטר אם לא שפי' לו בפי' ע"ש ואני תמה אם מקבל על עצמו אחריות שאם לא יגבה מהלוים שמחויב לשלם כמבואר בתשובת רשב"א מקור דין הלזה בב"י מחו' ט"ז הא הוי רבי' גמור כמבואר בי"ד סי' קע"ג סעיף ד' ע"ש ואפי' אין המוכר מקבל ע"ע אחריות רק מדמים שקיבל הוי איסור רבי' כמ"ש הש"ך שם בס"ק ט' ע"ש. ואולי קבלת אחריות האמור כאן אינו בהחלט אף שלא משמע כן בתשובה הנ"ל רק בדרך תנאי שאם יתן לו כומ"ס אף שיהיה החוב יאוש אין אחריות על המוכר אבל אם לא יתן לו הרי באחריותו ולכך או דצריך ליתן לו באמת כומ"ס או ישלם כל דמי החוב ואם כן אין כאן רבי' דהרי יכול ליתן לו כומ"ס ואין לו הפסד כלל וזהו דלא כש"ך דמשמע בדבריו מכח שקיבל אחריות א"י לומר אתן לך עוד כומ"ס. אבל עם כל זה לא נראה לדינא דסוף כל סוף לא קנה כלל אם כן ה"ל הנך זוזי לגבי' הלואה גמורה ואם נוטל יותר ממה שנתן רבי' נוטל ודל מהכא קבלת אחריות שלו בלא"ה אם נתן לו שטר במנה בעד נו"ן ולא הקנה לו בכומ"ס או בשאר קנין המועיל הוי רבי' וכ"כ הגה"ת הרא"ש להדיא דצריך לסלק עצמו ואם לאו יש כאן רבי' והש"ך גופי' בסי' קע"ג ס"ק ח' הביא דבני הגהת הנ"ל ע"ש ואלו מוכר קרקע שאין לו סבירא ליה שמואל דאין לו שבח דהוי כרבית ואפילו החולקים הוא דהוי זבינ' ואין רשות ביד המוכר לבטל המקח ומכ"ש לוקח עד שיטרפנו הנגזל אבל כאן הא שניהם יכולים לחזור בו ואפי' מ"ש ליכא לדעת רמ"א הרי הוא הלואה גמורה והוי כמו בקרקע הכיר בי שהוא אין שלו דודאי אין לו שבח. ואפי' בשומא הדרא דהא אין הלוה מוכרח לפדותו מ"מ אם פדהו כתב הטור לקמן בסי' ק"ג דאין לו לשלם למלוה שבח' דממילא דמחזי כרבית ומכ"ש בזה. דלעולם אם בטל הקנין וה"ל זוזי בהלואה אין לו שכר מעותיו. וכמ"ש הגה"ת הרא"ש בפ' א"נ ביש לו חוב על גוי ומקבל תמורתו דמים מן ישראל אחר ואמר אני מסולק ממך מחמת זה המעות וגם לגוי אני פוטרו ולא יודע לגוי והדמים שתקבל מגוי יהיה לצורכך מכל מקום חוכך להחמיר שם ומכ"ש בזה דבישראל צריך כומ"ס לא מועיל מה דיבטיח לו ליתן כומ"ס ואם לאו דיתחייב בכל. ובאמת בתשובת רשב"א לק"מ דמבואר שם דנתן לו הכל במתנה וקיבל על עצמו אחריות ואם כן ליכא כאן רבי' אבל במוכר ודאי דיש כאן איסור רבי' ואם כן פשיטא דצריך לשלם הכל דלא שייך דמים שקיבל וכן יש לפרש דברי רמ"א דמיירי במתנה אף דנקט לישנ' דלוקח משום דלא נחית כאן בדיני דרבי' כלל. ואפשר גבי לוקח נמי קמ"ל דצריך לשלם מעותיו שקיבל דה"ל מלוה גבי' ולא פקדון דזולת אחריות ה"ל זוזי פקדון כמש"ל משא"כ בקבלת אחריות ואף דהוא נעשה באיסור רבי' דהא אין בו ריב' גמור של תורה הואיל והוא דרך מקח וממכר וצ"ע:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.