אורים ותומים, תומים · סימן ס״ו, כ״ו

ואפי' היה שטר מונח תחת יד שליש וכו' הקשה הש"ך להנך רבוותא דסבירא להו אף במקום דלא ס"ל למידע מכל מקום אמרינן מתוך שאיל"מ אם כן נגד הלוה הא יש כאן ע"א שהיה לזה כומ"ס ואם כן חייב לו לשלם והא א"י להכחישו ישלם ותי' דבאמת איירי בקרוב ופסול ודבריו בלתי מובנים חדא דהא שטר ה"ל שעבוד קרקעות ואם כן לית בי' ש"ד כלל ולא אמרינן בי' מתוך שאיל"מ ועוד במקום דלא ה"ל למידע כלל פשיטא דלא אמרינן מתוך שאיל"מ אלא אף גם העיקר לא נראה כי מה ענין מתוך שאיל"מ לגבי הלוה הלוה יאמר מה איכפת לי ומה טיבו של שבועה בי אני אניח המעות ביד ב"ד יתנו הם למי שירצו אני איני מאמין אותך ומה טיבו של שבועה עלי והגע עצמך ראובן שיש לו פקדון ביד שמעון ויבא לוי ועד עמו לשמעון החזיר לו הפקדון כי מכרו ראובן ללוי וכי שמעון מחויב לתת לו הפקדון ונימא הואיל ואין מכחיש לע"א ה"ל משאיל"מ נשתקע הדבר ולא נאמר דא"כ אנו מוציאין ממון עפ"י ע"א ודבר זה ליתא דאין כאן ענין שבועה כלל ללוה ונפקד דהם יאמרו אין אנו אחראין להאמין לך ומה טיבו של שבועה עלינו וכי יש לנו שייכו' בדבר אם המלוה מכרו או לא עד שיהיה עלינו חיוב שבועה בעולם ודבר זה אין לו שרש כלל בדינא והמלוה ולוקח מחולקים אם מכרו או לא נטיל שבועה על הלוה וכל א' שיש לו פקדון ביד חבירו וא' תובעו למפקיד בע"א א"כ יצטרך הנפקד ליתן הפקדון לתובע ההוא דהא בשני עדים ה"ל משועבד מדר"נ וגובה הפקדון מיד נפקד ואף בע"א מתוך שאיל"מ ולכן כלך מדרך זו ואין לו עיקר ושרש. אלא אי קשיא הא קשי' איך גריר הרמ"א בתר הנ"י דנאמן השליש נגד המלוה דלמה יהיה נאמן הא אין לשליש יותר נאמנות מאלו מסרו למי שאומר ששייך לו השלישות כדלעיל בסי' נ"ו וא"כ אלו מסר השליש השטר ללוקח הא לא הי' נאמן בלי כומ"ס דהא קי"ל כהך דיע' דאף לגבי המלוה אינו נאמן וא"כ השתא שהוא ביד שליש למה יהי' נאמן והנ"י אזיל לשיטתו דס"ל לעיל בסי' נ"ו דשליש יש לו יותר נאמנות מאלו מסרו לבע"ד דהא שובר שאין מקוי' אלו ביד לוה אינו כלום וכשהוא ביד השליש הואיל והמלוה מודה דהימנ' נאמן ואף כאן הואיל והמלוה מודה דהמניה נאמן יותר מאלו מסרו ליד הלוקח משא"כ לדידן דקי"ל דלא כנ"י לעיל בסי' נ"ו ואין לשליש בשום דבר יותר נאמנות מבע"ד בעצמו א"כ למה יהיה השליש נאמן וצ"ע לכאורה ואולי הרמ"א אזיל לשיטתו בתשובה סי' פ"ו דהביא דעת הרמב"ם וסייעתו דס"ל דנגד המוכר נאמן כומ"ס הי' לי ואבד וכתב אע"ג דהרבה רבוותא החולקים מ"מ בנדון דידן נראה דנאמן דהא איכא ע"א המסייע וא"כ לכ"ע נאמן ומדכתב דעת הרמב"ם וכתב בהא לכ"ע נאמן נראה ברור דע"א המסייע אינו מועיל רק להאמין נגד המלוה דאיכא חזקת הלוקח בהדיה אבל לנגד הלוה דליכא רק ע"א לא אמרינן להוציא וא"כ א"ש דנגד המלוה הא ה"ל שליש כע"א ונאמן לכ"ע אבל לגבי הלוה לא מהני ע"א וא"ש ודוק כי לפ"ז יש לרמ"א בתשובה ראי' מדין זה ומ"מ צריך ביקור בספרים אם נמצא לרבינו רמ"א חבר: