שהשטר וכו' והש"ך האריך בס"ק נ"ד דדעת הרבה מחברים כרש"י דאף בנמצא השובר בין שטרות קרועי' ג"כ כשר דאילו עדיין היה צריך למלוה לא היה זרקו בין שטרות הקרועי' ע"ש אלא דהש"ך הקשה ברש"י דכתב בהא דפרכינן נמצא שטרו של יב"ש פרוע שטרות שניהם פרוע ופי' רש"י דאיירי במשולשין בשטר דאל"כ הא אין אחר יכול להוציא עליהן שטר ומשני גמ' בנמצא בין שטרות הקרועי' ופירש"י וכל אחד אומר זה שטר שלי הוא ונתקשה ש"ך הא אין לספק בשטרות דהם משולשי' וכל הספק בשובר ולק"מ או דשובר קרוי ג"כ בלשון שטר ויותר נכון דכוונתו דבשובר נכתב שטרו של יב"ש פרוע הוא וכל אחד אומר שלי הוא השטר הנזכר בשובר שהוא פרוע וזהו כוונתו זה השטר ר"ל הנזכר בשובר דפרוע שלי הוא ופשוט:
אורים ותומים, תומים · סימן ס״ה, ל״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.