אורים ותומים, תומים · סימן ס״ה, ל״א

אם הוא כת"י הלוה וכו' הש"ך בס"ק נ"ב הביא ירושלמי דאמר אין סמפון כשר אלא ביוצא מתחת יד מלוה וכתב הלוה והתנה שלא פקדנו אבא שלא מצינו בין שטרותיו ששטר זה פרוע הא נמצא פרוע מה כדון אריב"ז תפתר כגון הדא דייתקי שאין אדם מצוי לפגום דייתקי שלו עכ"ל ופי' הש"ך הקו' הוא מה צורך לישבע שלא מצאנו ששטר זה פרוע הא אף בנמצא כשר כקושי' גמרא דידן דזה וודאי אין לחוש דאולי היה כתב יד הלוה ומשני אם כתב בתורת מתנה אני נותן ר' זוז לפלוני במתנה ושובר בצדו דכבר נפרע השובר כשר ולא אמרי' להתעסק כתבו דאין אדם פוגם דייתקי שלו ואין כותב שובר אלא כשבאמת נפרע ופי' בירושלמי אין לו רגלים דהתם דיורשים הבאים לגבות שט"ח שבידם מאביהם אמרו דישבע שלא מצאו שובר אם כן מה טיבו של דייתקי להתם וכי הם באי' בכח דייתקי שהוא שטר מתנה שעשה אביהם לאחר אדרבא הם באים להוציא בכח שטר מיד אחר ואם כוונת הש"ך דהם באים לתבוע מיורשים אחרים שמורישם נתן לאביהם במתנת ש"מ סך מה ולכך ישבעו אולי נמצא ביד אביהם שובר שכבר קבל וזהו מועיל דאין כותב שובר על מה שחייב לו אחר במתנה דבר זה אין לו שורש שם במשנה דמיירי בכה"ג רק מיירי הכל בשט"ח וגם אין לו טעם דמה בכך לגבי מלוה מה הבדל אם הלוה חייב לו דהלוה לו או שנתן לו מתנה ר' זוז ובאמת פי' ירושלמי כך דהיתומים ישבעו שלא מצאו בשטר צוואת אביהם שנקרא בדברי חז"ל דייתקי ששטר חוב זה פרוע דאז וודאי פרוע דבשלמא שובר אמרי' דכתבו אם יפרע הלוה ואם לאו יקרע וימחוק אותו אבל בכותב בתוך שטר צווא' שלו שפלוני פרע אלו לא פרע איך היה כותב וכי אם לא יפרע ימחוק מ"ש בתוך דייתקי שלו מטיב פרעון אין אדם עשוי לפגום לעשות בו מחק ודבר בלתי ברור בדייתקי ואם כן וודאי פרע ועל זה סובב שבועת יורשים שלא מצאו בצוואת אביהם וזה פשוט ונכון ומסתבר ומ"ש הש"ך דבירושלמי מבואר אם הוא כתב הלוה אף בישנה תחת יד המלוה כשר אמת שכ' בירושלמי אבל הוא תי' אותו על המשנה ואם יש ממהם סמפון בכה"ג אבל הואיל והגמרא דידן טרח ליישבו בשנוי' אחרינא שנמצא בין שטרות קרועי' ולא משני בו בכה"ג ש"מ דסבירא ליה לגמר' דידן דאין נ"מ בזה כלל ומעולם פסול ובפרט שיש בירושלמי עצמו נוסחאות שונות כמ"ש העיטור סוף שער השובר אם כן אין לזוז מפשטא דגמרא דידן: