אורים ותומים, תומים · סימן ס״ה, כ״ח

יש מי שאומר שגובין בו הוא דעת הרמב"ם וכנר' בדבריו וכמ"ש המ"מ בכל גווני איירי אפילו אין חייב מודה ויש להבין מאין יצא לו להרמב"ם זה ודקדק המ"מ דקתני לא יחזיר ולא קתני אינו גובה בו הוא דקדוק קלוש ונר' לפי מה שהקשה עוד בעה"ת בשער נ"ב ח"א דין ט' עליו מהא דגט אשה ושחרור עבדים דאפי' מחזירים מ"מ כשבא לטרוף פירות או נכסים צריך לאתויי ראי' אימת הגיע לידה ומכ"ש אם מעצמו בלי רשות ב"ד בא לידו דצריך ראי' קודם גבי' ונר' דוודאי טעם הרמב"ם כמ"ש להדיא דמניח השטר בחזקתו וזה בשטר אשר עיקר ענינו לענין גבי' א"כ אי נימא דלא לגבות בי' א"כ הרי אנו מוציאים אותו מחזקתו וכל ענינו לכך משא"כ בגט ובשחרור וכי עיקר לטרוף פירות או נכסים הלא טיב ענינם רק לשחרר וגט לכריתות ועל זה עיקר הגט או השחרור רק אגב נתברר הראיה שהיתה אז מגורשת או משוחרר וטורף ע"י כך א"כ אין זה הוצאת הגט מחזקתו דאמרינן בשעת טרפי אייתי ראי' משא"כ בשט"ח דעיקרו נראי' ולגבי' ואם אנו אומרים דלא יגב' הרי זה יוצא מחזקתו וס"ל להרמב"ם כשהשטר בידו מוקמינן אותו בחזקתו ולק"מ. ולפ"ז נר' דיש לרמב"ם ראי' בגמ' דאמרינן בגט שנפל דאמר לה אייתי ראיה כו' והגירס' בגמר' שלפנינו א"ה שארי שטרות נמי וכו' כ' באס"ז דאין זה מנוסח הגמר' רק ר"י הגאון הוסיף כן בגמר' וע"ש שהאריך ולרמב"ם לא שמיע ליה ולא ס"ל תי' של ר"י הגאון דיאמרו בגט דהדרינן להתנסבא אבל בשטר למה אהדרי' דהא גם בזה י"ל דאהדרי לגבות ממנו מכאן והלאה וגם לגבות מב"ח ולמ"ל להד"ם או פרעתי וא"כ קושי' הנ"ל במקומו מ"ש גט ומ"ש שטר ולכך ס"ל להרמב"ם דינו דאם החזיר השטר גובה בו ואין מוציאים מחזקתו כלל וא"כ אם יהיה מחזירי' לו השטר לא יוכלו אח"כ הלקוחות לומר אייתי ראי' כקושי' בעה"ת על הרמב"ם משא"כ בגט ושחרור דאינו בו ראי' להעמיד הדבר בחזקתו כמ"ש דעיקרו אינו אלא לגירושין בעלמא שפיר אמרי' אייתי ראיה וא"כ דברי הרמב"ם מוכרחים ולכך לא הקשו הגמ' א"ה שארי שטרות נמי ולפענ"ד ראי' ברורה לדברי הרמב"ם: