אורים ותומים, תומים · סימן ס״ד, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מגו דנאנסו הא דלא אמרינן מגו דהחזרתי כתב הסמ"ע דהוי מגו דהעזה והש"ך השיגו דלענין ממון אמרינן מגו דהעזה והנכון אתו אלא לפי דעת הש"ך דבנאנסו א"צ שבועה כלל א"כ ניחא ליה למימר הך מגו דאין בו שבועה משנימא מקום דיש בו שבועה בפרט לפמ"ש הסמ"ע דאף דיטעון נאנסו אח"כ בסוד יתפשר עם הלוים קשה לומר אם יצטרך לישבע איך יתפשר עם הלוי' ויהי' מגלה נבלתו דנשבע בשקר ויהיה חשוד עפ"י עדים ואפשר לומר דיטעון נאבד ונגנב ממנו יכול אח"כ להתפשר עם הלוי' ולומר דאח"כ מצאו או הגיע לידו בהחזרה מגנב ולסטים מזוין וא"כ אין שבועת שוא וא"כ בזה יש ליישב דלא נקט החזרתי דאז לא שייך זה אמתלא וקשה לו לפשר אח"כ עם הלוים שלא יהיה עי"כ נתוודע דנשבע לשקר וי"ל באנפי טובי וק"ל:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.