אורים ותומים, תומים · סימן ס״ד, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

דאלו לגבותם כו' פי' אפילו לומר להדיא בחיי הלוה לפני עדים דתופסו בחובו לגבותו אינו מועיל דשטרות בעי כומ"ס רק אם אומר בעדים דתופסו למשכון דהיינו עיקר תפיסה בגוף נייר זו מהני ומועיל תפיסתו וצ"ל דהנך לוים שחייבים על השטרות פרעו במטלטלין וא"כ לא הוה גבים מדר"נ כדקי"ל יתומים שגבו מטלטלין בחוב אביהם אין הב"ח גובה ולא שייך ביה שעבוד ר' נתן כמ"ש התו' בפ"ב דפסחים דה"ל כאלו המטלטלין הם ביד יתומים ואביהם ואין ב"ח גובה מהם ולכך בעי כומ"ס דלא שייך כאן שעבודא דר"נ משא"כ אם היה גובים קרקע פשיטא דגובה מהם מדר"נ ופשוט וא"צ ממש לכותבו אלא שראיתי לחכם אחד מחכמי זמנינו שטעה בזה:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.