לעולם נראה דבא ללמדינו דאפי' תפס המלוה מוציאין מידו ומ"מ לא קרעינן לי' אולי יברר הלואתו סמ"ע ולא היה לו להחליט הדין דהא הרא"ש כתב בשבוע' בשמעתי' דסטראי דאמרינן אתרע שטרא דפירושו לא תגבה גבינן ביה ולא מקרע קרעינן ליה כהך שטרי ריעי דאמרינן בפרק אלו נער' דלא מגבה גבינין לא קרעינן לי' עכ"ל הרי דס"ל דהך אתרע שטרא גבי סטראי והנך שטרי ריעי' דבסי' זה חד דינא אי' לי' וילפינן זה מזה וכ"כ לעיל בשם ר"ת וא"כ הרא"ש דפסק גבי סטראי דאפילו תפס בעדים לא מפקינן מיני'. וכמש"ל בסי' נ"ח א"כ ה"ה הך דמ"ש ודברי סמ"ע סתומים:
אורים ותומים, תומים · סימן ס״ג, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.