אורים ותומים, תומים · סימן ס״ב, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הם שותפות של שניהם כבר כתבתי באורים מ"ש הש"ך דנחלקו הרא"ש ורשב"א באם הבעל העלה על שם אשתו בקנין להרא"ש הרי היא של אשה הואיל ונכתב ע"ש ולרשב"א כיון שנו"נ בבית הכל של בעל ולענ"ד נר' כפי מ"ש הרשב"א בתשובה סי' ת"ת קנ"ז דאף דהעלה על שם אשה מכל מקום דמי להא דאמרינן בפ' הגוזל דאם העלה בשם ריש גלותא דלא זכה בו ריש גלותא אף בזה לא זכה בו האשה ולפ"ז תלי' במחלוקת שהבאתי לעיל ס' ס"ק ט"ז דאם ריש גלות' טוען הואיל ושטר נכתב על שמי הייתי זוכה בו דיש בו מחלוקת הפוסקים אם כן אף בזו דמה בכך דאין לאשה דמי מכל מקום כיון דהבעל העלה בשמה זכתה בו ולכך הרא"ש דבררתי לעיל מתוך התשובה דזכה בו ר"ג לדעתו אף כאן סבירא ליה דאשה זכה בו משא"כ לדעת בעה"ת ולכן דין זה צ"ע כי תלי' במחלוקת הנ"ל ואם כן מי יוציא מיד אשה מספק והיינו כשעולה יותר מסך כתוב' אבל עד סך כתוב' היורש' מוחזקים ואין להאשה טענה ועיי' מש"ל בדיני תפיסות וצ"ע:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.