אורים ותומים, תומים · סימן ס״ב, ד׳

לא היתה נו"נ וכו' כתב הרמב"ם כפי מש"ל דאין נאמנת לומר במתנה ניתנה לי מאחר ע"מ שאין לבעלי רשות בו והמ"מ כתב דהרשב"א חולק וכמ"ש הב"י בשמו בא"ע סי' פ"ה ע"ש ואולם הש"ך בס"ק ה' וכן הב"ח בק"א לא"ע סי' פ"ה כתב דרבים חולקים ואני לא מצאתי כ"כ חולקים כי מ"ש הש"ך מן תו' לא מצאתי בהן דבר רק דנאמנת לומר שלי ואולי הוא כוונתו שניתן לי סתם במתנה או מהבעל רק בנ"י הביא בשם ר"י ורשב"א וריטב"א דנאמנת לומר במתנה ניתנה לי ואין להבעל פירות וכ"כ לעיל דמוכח כן מדברי הרא"ש דכתב דלכך אם מתה יחזור לבעל אף דניתן לה במתנה ע"מ שאין לבעל רשות מכל מקום יורשה ש"מ דנאמנת לומר דניתן לה באופן זה במתנה אבל לפמש"ל בדעת הר"מ בן נתן דסבירא ליה אף לשיטת הרמב"ם באומרת ניתן לי במתנה ע"מ שאין לבעל רשות בפירות אבל לא בירושה נאמנת במגו דהבעל נתן לה במתנה ואם כן אין כאן מחלוקת ואף הם סבירא להו כן ולכך סבירא ליה אם מתה יחזור לבעל ולא חיישינן דלמא ניתן לה ע"מ שלא ירשה בעל דבזה אינה נאמנת והדברים מוכרחים וכמש"ל בדעת הרא"ש ונ"י ואין כאן מחלוקת כלל ומיושב בזה קושי' וטענת הרמב"ן דאם מתה למה לא יתנו למי שצותה דאולי במתנה ניתן לה ע"מ שאין לבעלה רשות דלפמ"ש ניחא דלגבי ירושה כ"ע מודים דאינה נאמנת דהא ל"ל מגו והמ"מ דמשוה מחלוק' בין הרמב"ם לרשב"א היינו דלא סבירא ליה כרמב"ן בטעם של הרמב"ם וסבירא ליה משום דאינה מעיזה ואם כן לא שייך מגו כמש"ל אבל לפי מ"ש בר"ם בן נתן לק"מ ואין כאן מחלוקת ובלא"ה הרמב"ן בחדושיו חולק לגמרי וסבירא ליה אפילו בטוענת הבעל נתן לה א"נ להפקיע הפירות ואם כן הבו דלא לוסיף וא"ש ואמת כי הרמ"א כתב בא"ע סי' הנ"ל בשם רשב"א לחלק בין מעות טמוני' לאין טמוני' אבל כבר השיגו אחרונים כי לא מצאנו כן בשום מקום לרשב"א ואולי כתב כן רמ"א לחדש ברשב"א ליישב קושי' הנ"ל דאיך אמרינן יעשה פי' לפירושו אולי ניתן ע"מ שאין לבעל רשות בו כמ"ש הרמב"ן ולכך מפרש דשם איירי במעו' טמוני' ואינה נאמנת אבל לפמ"ש בלא"ה ניחא וא"צ לחילוק של הרמ"א ודברי הטור שכתב בא"ע סי' פ"ה כרמב"ם ובסי' פ"ו דנאמנת לומר שלי הם נכוני' כמ"ש דהא דאין נאמנת רק באומרת דהפקיע ירושה אבל לא הפירות וכמש"ל וכן נר' נכון וא"צ לדוחק הפרישה והב"ח בק"א לא"ע וכן נר' לדינא דהא הבעה"ת הסכים לרמב"ן גם לפ"ז דהסכמנו עם פי' הלזה אם כן אף באלמנה הנו"נ ואמרה דבעלה נתן לה מתנה או אחר שאין לבעלה רשות בו נאמנת דהא יש לה מגו דבמות בעלה לא שייך גרוע גרעי' כמ"ש ג"כ הש"ך ולעולם נאמנת: