אורים ותומים, תומים · סימן ס״ב, ג׳

וה"ה אם נמצאו לה מטלטלין כו' כתב הש"ך ס"ק ו' דבעה"ת בשער מ"ט חלק ט"ז חולק דדוקא שטרות ולא מטלטלין וכו' והנה דברי בעל התרומות הם שם בשותף שיש בידו מטלטלין ואומר דלא שייכי' לעסק שותפות אם יש לו מגו דלהד"ם וכדומה נאמן וכתב ולא קשיא מהך דאונ' ושטרות יוצאים על שם בן הנו"נ בתוך הבית דאין נאמן דוקא אונה ושטרות שאין תפיסתן מחוורת וכו' עכ"ל ולדברי הש"ך יש כאן סתירה בדברי הטור וש"ע דכאן פסק הטור דלא כוותי' אפילו במטלטלין אין נאמנת ולקמן סי' קע"ט פסק דאית ליה לשותף מגו נאמן ולפי דעת בעה"ת הנ"ל דין שוה לנו"נ בתוך הבית ולשותף והרי כאן סתירה מבוארת אבל באמת הש"ך אזיל לשיטתו דס"ל דמ"ש כאן אין נאמנת הוא הכל אפילו יש לה מגו ולכך יפה כתב דבעה"ת חולק אבל לפמ"ש דביש לה מגו לכ"ע נאמנת רק בשטרות לא שייך מגו וא"כ הא דכתב בשם הרמ"ה ה"ה מטלטלין היינו בדלית לה מגו אבל ביש לה מגו באמת נאמנת במטלטלין דשייך בי' מגו וא"כ ה"ה בשותף ביש לו מגו נאמן ובאין לו מגו אין נאמן וא"כ אין כאן סתירה בטור ובש"ע כי דינם בשניהם שוה ואין כאן מחלוקת כלל בין הרמ"ה לבעה"ת ולכך לא הביא הטור דעתו וזה ג"כ ראיה ברורה למ"ש בס"ק א' דלא כש"ך דאל"כ דברי הטור והש"ע סותרי' זא"ז. אמנם מה שהקשה הש"ך למה כתב זה בשם רמ"ה הלא התו' והרא"ש כתבו להדיא דאין נאמנת על ממון שהוא שלה בנו"נ צ"ע ואולי מיירי דהיא נו"נ בסחורה זו ויש ברשותה מטלטלין אחרי' שאינם מסחורה זו מ"מ ס"ל לרמ"ה דאין לה חזקה כיון שנו"נ דלמא החליפן זו בזו וזו לא שמענו מתו':