אורים ותומים, תומים · סימן ס״ב, י״ב

דאימור מעיסתו קימץ ואפילו סך השטרות עולים יותר מכל מקום הדבר בחזקתו ובאמת יש בזו הסברא חולקים רבים כי הבעה"ת בשער נ"א הביא בזה מקצת רבוות' דסברי דבעינן כשיעור הקימוץ ורשב"א הביא כן בשם ר"ח דכל דבריו דברי קבלה והראב"ד בספר תומת ישרים נסתפק בהו ובהגהת הרא"ש הביא בשם רבינו ברוך דאפי' בירושה שנפלה לו צריך שיהיה הירושה כשיעור השטרות ומכ"ש בקימץ מעיסתו ואמת כי הטור הכריע כהנך דסברי דא"צ דיעלה כ"כ אך הטור ובעה"ת לא כתבו כן רק בשטרות דבלא"ה אלים כחו הואיל וכתוב על שמו אבל במטלטלין דהם בחזקת האחי' כמ"ש בס"ק המוקדם ולכך אפילו במת על היתומים להביא ראיה ואם כן מהכ"ת נוציא מחזקת האחי' בסברא כל דהוא בשביל שקימץ דבר מועט מעיסתו יהיה סך מרובה בחזקתו ולכך לא מצינו בטור ובעה"ת שום רמז על מטלטלין דבדבר מועט נתלה דבר מרובה ומהכ"ת להרבות במחלוקת כיון דרבים כמ"ש חולקים וסבירא להו בכל גווני בעינן שיעור קמיצה כשיעור השטרות ואם כן במטלטלין אפשר דכ"ע מודים בזה ועכ"פ אף דנימא כן אפילו במטלטלין היינו בטוען מעיסתי קמצתי אבל בדלא טען כך רק של אחר הוא ואנן נימא דמהימן במגו דמעיסתו קימץ נראה דוקא כשעולה שיעור קימוץ בכדי סך השטרות ומטלטלין אבל אם אינו עולה רק דנימא אולי קיבץ לאחדי' ועלה כדי סך ההוא די שנימא אי טען כך אבל אין לומר בשביל כך מגו דהוא יותר גרוע ממנו לא שכיח ולא אמרינן כן רק אם דמי הקימוץ עולה כך ובהכי ניחא מ"ש הב"י לקמן בסי' קע"ו בשם תשובת רשב"א דאין אחים ושותפים נאמנים על מה שבידם של אחר הן והשיג בב"ה אם חלוקין בעיסתן דנאמנים וכן קבעו שם בש"ע ולפי מ"ש ניחא דודאי אין הקימוץ בסתם עולה כשיעור ההוא דאל"כ מה קמ"ל פשיטא ואם עולה יותר סבירא ליה לרשב"א דמגו לא אמרינן דהוי מגו דלא שכיח וכמ"ש וצ"ע: