אורים ותומים, תומים · סימן ס״ב, י״א

צריכין האחים כתב הסמ"ע בשם רי"ו דבמטלטלין אף על היתומים להביא ראיה דבשלמא שטרות הראי' דכתוב על שם האח אבל במטלטלין כיון שאין ראי' מוקמינן בחזקת האחי' אף במותו וכן הסכים הש"ך דכן משמע בתו'. אבל נראה דמהר"ם במרדכי חולק דהביא בריש חזקת באשה נו"נ בתוך הבית ויש מקרקעות ומטלטלין שהם בחזקת הבעל דאע"ג דקי"ל על האחים להביא ראיה היינו בדבר שאינו ידוע שהוא של אחין אבל בדבר הידוע שהוא של אחין א"צ האחי' להביא ראיה ע"ש שהאריך ואם כן מבואר בדבר שאין ידוע שהוא של אחין אף במטלטלין על האחי' הראי' וכתב עוד שם בשם מהר"ם באשה שהכניסה לבעלה השני ספרים ומטלטלין ומתה ובא בנה מבעל הראשון לערער כי לא היתה נשבעת על כתוב' וכתב מהר"ם דאף על פי שהיה נושא ונותן בתוך הבית וקיימא לן עליה להביא ראיה מכל מקים כשמתה הא פסקו דעל האחים להביא ראיה ע"ש והרי הדבר מבואר דאפילו במטלטלין א"צ להביא ראיה כי אם על האחי' שוב מצאתי בט"ז דהביא ג"כ דמהר"ם במרדכי חולק אהנ"ל וכן כתבו הש"ך בשם מהרשד"ם דחולק וסבירא ליה אפילו במטלטלין על האחי' להביא ראיה וזו נראה היה דעת העיר שושן דכתב לקמן בסי' קע"ו סעיף מ"ו שאם מת השותף ובידו ממון של אחרים שהגי' הע"ש שעל האחין הראי' והיינו כמ"ש דלא סבירא ליה לחלק בין מטלטלין לשטרות ולכך סבירא ליה דעל האחי' להביא ראיה ונראה אפילו לפי הגירסא דלקמן שעל אחרים להביא ראיה אין כאן ראיה לדינו של הרי"ו ומ"מ אפשר לומר לדינא כמהר"ם דבשלמא בממון שלו אמרינן בשלמא אם היה חי היה יודע לברר וכשלא בירר אתרע משא"כ במותו מאין יהיו יתומי' דלא ידעו במילי דאבוהן יכולים לברר ולא אתרע ולכך על האחים לברר משא"כ באומר של פלוני הם ואותו פלוני חי אם כן כמו שהיה בידו לברר בהיותו חי שהגיע לידו מפלוני כן יש ביד פלוני החי לברר שמסר הדבר לפקדון ליד פלוני המת ואדרבא יותר הנותן מדקדק להדר מתחיל' בתר בירור לעת הצורך מן מה שהמקבל מהדר בתר בירור ואם אינו מברר אתרע ביותר מן המקבל חי ואינו מברר ובלא"ה רבו הפוסקים דלא פסקו כן לחלק בין חיים למות כנודע ואם כן בנותן חי לכ"ע אמרינן דעליו לברר כמו אלו היה המקבל חי: