או מציאה מצאתי הקשה הש"ך דלקמן בסי' קע"ו פסק הרב שותף שגנב או גזל לאמצע וחד דינא אית ליה עם מציאה וכאן משמע במציא' לעצמו ולק"מ דשם מיירי בסתם דאמרינן מסתמא אדעת' דשותפות זכה בי' והמגביה מציאה לחבירו קנה חבירו אבל אם אומר להדיא בשעה שמגביה לעצמי ולא לזולתי אני זוכה פשיטא דהוא שלו כיון דלא נתכוון לזכות לחבירו ובכה"ג י"ל איירי כאן מציאה מצאתי ונתכוונתי לזכות בו לבדי:
אורים ותומים, תומים · סימן ס״ב, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.