אורים ותומים, תומים · סימן ס״ב, א׳

אפילו השטרות תחת ידה וכו' דעת הש"ך לפרש ה"ה מטלטלין תחת ידה ואית לה מגו דלהד"ם וכדומה מכל מקום אין נאמנת דהואיל ונו"כ בתוך הבית הכל בחזקת הבעל וה"ל מגו במקום חזקה והשיג אסמ"ע ומהר"ם אלשיך ומהרא"ש דסבירא ליה באית לה מגו נאמנת ומה שהם הביאו דאי' מתשובת הרא"ש דפסק באלמנה הנו"נ בתוך הבית נאמנת לומר כי ניתן לה במתנה מבעלה אם יש לה מגו דחה הש"ך דבזה ליכא מגו במקום חזקה דאמת כל מה שבידה בחזקת בעלה רק הבעל נתן לה במתנה ובסברא זו החזיק מאוד בסי' זה פעמי' ושלש ודבריו בלתי ברורים דמה בכך אם אמרינן דניתן לה מבעלה במתנה סוף כל סוף אנו מוציאין אותו מחזקת בעל והלא עכשיו אנו דנין על החפץ הלזה של מי הוא אם של בעל או של אשה אם אנו אומרים שהיא של אשה הרי אנו מוציאין אותו מחזקת בעל וכל מה שהוא ברשותה בחזקת בעל הואיל נושאת ונותנת בתוך הבית ומה נ"מ אם מקדם היה של בעל והגע עצמך באחד שאמר על מה שבידו של אחרים אינו נאמן מכח כל מה שנמצא בחזקתו הוא שלו יהיה נאמן היה שלי באמת אבל נתתיו או מכרתיו ואם כן אין כאן נגד החזקה וזהו ודאי אינו וכן הדבר מוכרח מבעה"ת סוף שער ששי בשם הרב ר"מ בן נתן ז"ל דהקשה לרמב"ם דסבירא ליה אשה נאמנת לומר אתה נתת לי במתנה דא"כ תהיה נאמנת של אחרים הם שנתנה לה במתנה במגו דהבעל נתן לה במתנה ולדברי הש"ך אין כאן קושי' דהוי מגו במקום חזקה דכל מה שבידה הוא בחזקת שהן של בעל משא"כ באומרת הבעל נתן לה אין מגרעת כח חזקה זו לדעת הש"ך. ותמהני מהש"ך איך עלה ברוחו לפרש כן בדברי רמ"א דכוונתו אפילו במגו אינה נאמנת מה שהרמ"א כתב להדיא בא"ע סי' פ"ה סי"ב בהג"ה בנו"נ בתוך הבית ולא ראו בידה דיש לה מגו דאין לה או החזירה נאמנת בכל ענין ויליף לי' כנזכר בד"מ מדברי תשובת הר"ם דפסק דאשה נו"נ נאמנת לומר דבעלה נתן לה במתנה אם יש לה מגו הרי דלא סבירא ליה לחלק בין של אחר או שהוא מהבעל כסברת הש"ך ויליף זה מזה וכן הנכון כמ"ש דאין סברא לחלק: אך ראי' הש"ך ויסודתו על דברי תו' והרא"ש בפ' חזקת דף נ"א ע"ב ד"ה קיבל וכו' דכתבו באשה שאין נו"נ ופקדונה ביד אחר דקתני בי' קבל מהאשה יחזיר לאשה ה"ה אם אמרה של פלוני הם ינתן לפלוני דנאמנת במגו דהיה נוטלת מנפקד ויהבית ליה ואפילו הבעל אומר שהוא שלו אין נאמן מדקאמר יחזיר לאשה ולא אמרינן להודיע לבעל מקדם וכ' אבל אם היא נו"נ אינה נאמנת לומר שלי הוא ולא של פלוני כדאמרינן לקמן וכן האשה שנו"נ ואמרה שלי הם עליה להביא ראי' ולא מהמנ' במגו דאמרה של אחרים הוא ופקדון בידה וכו' עכ"ל התו' ורא"ש ומרדכי ומזה למד דאין מגו מועיל באשה הנו"נ בתוך הבית וכן הרב בב"ש סי' פ"ה חשבו לראי' ברורה. ואני לא הבנתי דבריהם אלו שם איירי דליכא עדי ראה אם כן ל"ל לתו' המגו דאמרה של אחרים ופקדון בידה ולא אמרה בפשוט' מגו דלהד"ם או החזרתי וכדומה אלא ברור דשם ה"ל עדי ראה דהא הוא פקדון ביד אחר ובשלמא באין נו"נ בתוך הבית יש לה מגו דנטלתו ממנו דאין בידו לעכב וא"צ להודיע לבעלה כלל כמ"ש התו' ולכך כתבו התו' הואיל ואין יכול לעכב וא"צ להודיע לבעל כלל יש לה מגו דשקלתו ויהיב' ליה אבל בנו"נ דהפקידה ביד אחר מה מגו יש להד"ם ל"ל הא מופקד ביד אחר וה"ל ראה וליטול הימנו לא מבעיא לדעת הח"מ והב"ש דחולקים על סברת הריב"ש בא"ע סי' פ"ו וסבירא להו בנו"נ בתוך הבית וקיבל פקדון מיד אשה לא יחזיר לידה דה"ל של בעלה דפשיט' דלא שייך דשקלית מיני' דהא לא יהיב לה אלא אף לשיטת הריב"ש דמחויב ליתן לה מכל מקום מודה דתיכף צריך להודיע לבעל דהבעל יכול להוציא מידה רק עליו דהנפקד מוטל החזרה ליד מי שהפקיד בידו אבל מחויב תיכף להודיע להבעל ואם כן הוא תיכף יעכב עליו בב"ד מבלי לתיתם לפלוני וכתורה יעשו הב"ד ואין כאן מגו כלל וכ"כ הב"ש סימן פ"ו ס"ק ג' דמה"ט דמודיעין לבעל תיכף לית לה מגו דהיה נתנם לפלוני ואין כאן מגו כלל ורק דלא נימא בנו"נ בתוך הבית ושולטת בנכסים וידה כיד בעלה בלי מגו למה לא תהא נאמנת חפיצי' הללו של פלוני מ"ש דהבעל אומר כן או היא הא הבעל סומך עלי' ועיין סוף סימן נ"ו בש"ך דדעתו ג"כ בזה דיש לה להאמין כמו שליש רק דעתו לחלק בין שולטת בכל נכסי' לסתם נו"נ בבית והוא דחוק וחילוק זה לא מצינו בש"ס ופוסקים כלל אבל עכ"פ הסברא נכונה דיש מקום דנאמנת לומר של אחר דהימנ' כמו שליש וע"ז מביא התו' ראי' נכונה דאינו ואינה נאמנת כלל דאל"כ למה אמרינן לקמן דנו"נ בתוך הבית אין נאמנת שלי הם הא יש לה מגו דשל אחר הם אלא ודאי גם בזה אינה נאמנת ול"ל מגו ודברי התו' נכונים ומוכח דאי היה לה מגו דשל אחר הם היתה נאמנת דשלה הם אף דהוא מגו במקום חזקה ומבואר להיפוך מסברת הש"ך. ועיין מש"ל בסי' צ"ט ס"א דהבאתי ראי' מן תו' ומחברים רבים דאמרינן מגו במקום חזקה זו כל מה שהוא בחזקת אדם ע"ש ונראה דאפי' החולקים שם היינו בלוה שיאמר במה שבידו של אחרים בזו אלים החזקה דמה שבידו הוא שלו אבל כאן דהוא בידה והיא אומרת באמת שלי הוא רק הך חזקה יש כל מה שהוא ביד אשה הוא של בעל חזקה זו לא אלים כ"כ ואמרינן בי' מגו לכ"ע כמ"ש הרמ"א וסמ"ע ומהר"ם אלשיך ומהר"א ששון ויתר מחברים ולכך לא נקרא מגו להוציא דגם היא מוחזקת בי' והרי הוא תחת ידה בכל אופן גם יש ראיה לדברי רמ"א מהא דהעלו התו' והרא"ש בנו"נ בתוך הבית אינה נאמנת לומר של אחר הוא והטור בא"ע סי' צ"ז הביא בשם ר"ת דאחד שעשה לאשתו אפוטרופוס ואמרה על ממון הרבה שהיה בידה שהוא של אחרים ורצה הבעל להשביעה ע"כ ופטרה ר"ת משבועה והסכים הרא"ש עמו ע"ש וקשה הא א"נ כלל ועכצ"ל דשם היה לה מגו ולכך נאמנת אבל הבעל היה רוצה להשביעה עכ"פ ופטרה ר"ת וא"ש והדבר מוכרח דבמגו נאמנת אפילו נו"נ בתוך הבית ועיין לקמן סי' צ"ז מ"ש בזה: