אורים ותומים, תומים · סימן ס׳, ז׳

אינו חייב ברפואתו כתב הש"ך דהתו' כתובות דף נ' ע"ב ד"ה ומאי וכו' נראה דחולקים וס"ל דחייב במזונות ודברי ריטב"א עיקר כדמוכח בירושלמי. ואני תמה ומסופק מאוד להחליט הדין הלזה דכל טעמו של הרא"ש הוא דמחלק בין מזונות דתנאי ב"ד או מזונות דקיבל מעצמו משום דס"ל כפי' רש"י בגיטין דמזונות חמש שנים ה"ל קייצי ולא פריך לר"ח כלל וקשי' לי' קושי' התו' הא מזונות לא קייצי ולכך נחית לחלק דשם רפואה בכלל משא"כ במתחייב לזון בת אשתו דאינו חייב ברפואה. וזהו הכל אי אמרינן דאין הקושי' לר"ח אבל לדעת הרשב"א ורמב"ן וסייעתו דסוברים דגם לר"ח הקושי' משום דמזונות חמשה שנים מיקרי אין קצוב א"כ לא זו דאין כאן ראי' כלל אף גם דנהפוך הוא דכל ראי' הרמב"ן בבעה"ת שער ס"ד סוף ח"א ורשב"א בחדושיו לגיטין דהקו' הוא לר"ח ג"כ דמזונ' מיקרי דבר שאין קצוב מהא דאמרינן בכתובות מזונ' לא קייצי ואי ס"ל חילוק הנ"ל הא לא דמי' אהדדי דשם פשיטא דכיון דחייב ברפואה דמיקרי דבר שאין קצוב משא"כ במזונו' דעלמא דאין חייב ברפואה. ועוד לשיטת הרמב"ם וסייעתו דס"ל להלכה כר"ח דאמר שאין קצובים הא דמשני הגמרא בכתובות בפ' הנושא על הך איבעיא ניתן לכתוב דמשנה איירי בקנו מידו ופריך הגמ' אי הכי בנות נמי וכו' וקשה מה קושי' דלמא קנין לא מהני לדבר שאינו קצוב כמ"ש רש"י והרא"ש להדיא ולכך בת אשתו דאין חייב ברפואה ה"ל קצוב וגובה ממשעבדי אבל מזון הבנות דחייב ברפואה דאכל בתנאי ב"ד וה"ל שאין קצוב ולא טריף ממשעבדי ועכצ"ל דאף זה אין קצוב או קצוב כמו זה ואין הבדל ביניהם כלל ואי דבנות לא קצובים דמי יודע כמה יהיה לו בגירשה ואהדרה לא שייך זה דיש להם מזונ' עד בוגרת והירושלמי דמייתי ריטב"א אין בו ראי' כלל דאינו חייב ברפואה שאין לו קיצבה ולכך הרא"ש דמעתיק ירושלמי בשביל כל זה כשחולק עם התו' לא מייתי ראי' מהך ירושלמי רק כתבו מסברא דבירושלמי לא נאמר רק חלתה כמו שנשאת והיינו דחייב ליתן לה כל מזונתה כאלו היתה בריאה ומיירי בשאינה מעלה לה רפואה דא"צ או שהוא רפואה הקצובה דאינו חייב וריטב"א גופי' לא מייתי לה בכתובות על זה דזה דאין חייב ברפואה דהיכי מוכח משם וכן הב"י בא"ע קי"ד לא פי' דיש ללמוד מזה דאין חייב רק לומד מירושלמי דאף זה בלא"ה אצלו ליתד שלא תמוט דאין חייב ברכואה מכל מקום חייב לתת לה דמי מזונות כמו בריאה וזהו שלמד הריטב"א מירושלמי אבל גוף הדין אין לו ראי' כלל מירושלמי. ולכן ברור דדין זה ספיקא דדינא היא דהתו' ורמב"ן ורשב"א לא ס"ל הך דינא.