אורים ותומים, תומים · סימן ס׳, י״ד

והוא שקנו מידו הקשה הרב הש"ך למה צריך קנין הא המחבר פוסק בסי' מ' כרמב"ם דיכול להתחייב אעפ"י שאינו חייב לו כדקי"ל חייב אני לך מנה בשטר והבעה"ת לשיטתו אזיל דפוסק בסוף שער ס"ד דא"י להתחייב בלי קנין ולכך מצריך פה קנין אבל למחבר קשה והניחו בצ"ע ואני תמה אנה מצא זה בבע"ת דיסבור חייב אני לך מנה בשטר בעי קנין ואיה מקומו והא כתב להדיא שער ס"ד ח"ד וכיון דהלכתא כר' יוחנן דאמר חייב אני לך מנה בשטר חייב ואפילו לא אמר א"ע חייב וכ"ש אי אמר א"ע דבהא אפילו ר"ל מודה וכ"ש אי קנו מידו וכו' הרי דמשוה ליה לכ"ש אבל באמת אפילו בלי קנין מתחייב לר"י דקי"ל כוותי' ואולי הגי' שלפנינו בסוף פסקא הנ"ל דנאמר ואע"ג דלא אמר א"ע ואי קיבל על נפשי' לאו חיובי מחייב בקנין ע"כ אטעתי' צ"ל ומזה פי' דלאו חייב עד שיהיה קנין והיא שגגת המדפיס כי כך ואי קיבל' על נפשי' לאחיובי מתחייב כקנין והיינו כמ"ש דאי קיבל להתחייב מתחייב כאלו עשה קנין וזה פשוט ובגוף הקושי' למה צריך קנין תמהני הלא הש"ך גופי' בסי' מ' הנ"ל הסכים בישוב הפוסקים דס"ל דמחייב עצמו בלי קנין בהא דאסקינן גבי מתנה ש"ח להיות כשואל דוקא קנין ותי' הואיל ואינו חיובו בהחלט כי אם בדרך תנאי אם תגנב או תאבד אתחייב לא מתחייב רק בקנין ועיימש"ל בזה כי ברור ופשוט בדעת הלזו וא"כ כאן הלא הוא רק בדרך אפשרי אם יבא הדבר לרשותי אתחייב ליתן לך והוי כמו מתנה ש"ח וצריך קנין וכן משמע ברא"ש ובתו' פרק אע"פ דבכה"ג בעי קנין כמ"ש ראי' מהך דמתנה ש"ח וכו' וטרחו לחלק דלא הוי קנין דברי' ע"ש ומבואר דבעו קנין.