אורים ותומים, תומים · סימן ס׳, י״ג

חייב כתב הש"ך דאף דהוא קצוב דאמר אני מתחייב ליתן לך בית זה שאירש מאבא מכל מקום אינו גובה ממשעבדי למ"ד דלכך אין מוציאין מזון האשה וכו' מפני שאין כתובים ופי' רש"י ותו' דהואיל דאין באותו זמן לא מיקרי כתוב ולא כתב זה אלא לשיטתו דסבירא ליה דקנו מינ' לא דוקא אבל לפי מה שכ' בש"ע דקנו מיני' פשיטא דגובה ממשעבדי דהא פרכינן עליו מהא דהיא נזוני' מנכסי' משועבדים ומשני בדקנו מיניה וכתבו התו' בד"ה בשקנו אפילו לבנות לולי טעם צררי אתפס' היה קנין מועיל למשעבדי דקנין אלי' מכתיבה ובטור א"ע סי' קי"ב דאי כתב שטר לבנות גובה ממשעבדי ש"מ דאפילו כתיבה גרידא מהני משמע שם אפילו לא היו בנות בעת כתיבה כלל הרי דסבירא ליה דכתיבה מהני וצ"ל דסבירא ליה לחלק בשבח אין שטר מיוחד על כך ועיקר השטר משום קרן ולכך אין לו קול אבל בבנית דכתב לי' שטר בפ"ע יש לו קול ואולם הש"ע בסי' קי"ב השמיט הך דכתב ליה שטר אבל נקט בשקנו וכבר כתבתי דהשמיטו משום דסבירא ליה מפני שאינו קצובים אבל עכ"פ נלמוד דסבירא ליה בקנין מהני שעבודא לטרוף משעבדי ולכן בקנין ודאי דגבה ממשעבדי אבל בכתיבה לחוד צ"ע כי מדברי טור ורמ"ה הנ"ל משמע דבשטר מיוחד אף בכה"ג גובה ממשעבדי ועיי' סי' קי"ד בא"ע ובב"ש שם: