אורים ותומים, תומים · סימן ס׳, י״ב

או קיבל אחריות וכו' הרב הש"ך בס"ק כ' דדעתו בקיבל אחריות גרידא ולא אמר בפי' באחריות שמתחייב בחיוב גמור להעמיד המקח דאז מחויב מכח חיובו אין מועיל האחריות דקנין אין כאן אף אחריות אין כאן ובאמת דדבר מוכרח מגמרא דב"מ דף ט"ז בחזר ולקחה מבעלי' ראשוני' דפריך הגמרא במה קניא בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הא איירי שם באחריות כדאמרינן שם דף ע"ב ע"ב ע"ש ואם כן הרי מחויב להעמיד לו המקח אף דמכר מה שאינו ברשותו ואם כן כיון דהגיע הדבר ברשותו פשיטא דזכה בו הלוקח מכח אחריות שלו ומה צורך לטעם דניקו' לי' בהמנו' או דלא ליקרי' גזלנא הא מחויב להעמיד מקחו א"ו דמכירה אין כאן אחריות אין כאן ושפיר פריך במה קני' וכו' והדבר מוכרח אבל הא קשיא לי דא"כ דקבלת אחריות בלשנ' הנזכר בגמרא אנא איקום וכו' והן ועמליהן ושבחן וכו' לאו דקבל חיוב גמור בפ"ע הוא רק דינו כסתם אחריות דאמרינן בי' מתנה אין כאן אחריות אין כאן ולכך אם נתן לו קרקע מה שירש מאביו וקיבל אחריות כנ"ל אינו מחויב להעמיד לו ואם כן במכר לו שדה בק' וקיבל אחריות על השבח שנתייקר השדה בר' דחייב לשלם לו הר' אפילו נמצאת שדה אין שלו והכיר בו שאינו שלו לקמן בסי' שע"ג דעת רמ"ה וריטב"א ולמה נשתנה הק' הנשארים מן מתנה דמ"ש ואף בזה נימא קנין אין כאן דהא הוא אינו שלו אחריות אין כאן ואפילו החולקים על רמ"ה לקמן הטעם משום דמחזי כרבי' אבל לא מהטעם הזה דאין כאן שעבוד אחריות כיון דגוף הקנין בשטר והשטר חספא בעלמא ואולי יש לחלק בשלמא במה שמזכיר במתנה דאמר הריני נותן לך ק' זהו' וקיבל עליהם אחריות אין שאחריות חיוב בפ"ע רק הוא סובב על המתנה ואמרינן מתנה אין כאן כו' משא"כ בנתן לו ק' או שדה שוה ק' ומקבל אחריות בעד ר' א"כ הנך ק' זהו' הנותרים לא היו נכללים במתנה רק באחריות והן ענין בפ"ע ולא שייכי למתנה ולכך חייב לשלם דהא יש עליהן חיוב בפ"ע ואין ענינם למתנה ולכך גובה שבח דשבח לא נזכר במכר דהא מכר רק השדה ופירש לו אחריות בשבח הרי מתחייב בשבח ואף דריב"ש בתשובה סי' ר"נ כתב להדיא דדמי מי שנתן קרקע של בנו להך דפי' לו את השבח ע"ש צ"ל דשם היה באחריות התחייב' גמור כמבואר שם ויליף אהדדי כי היכי דאמרי' בסתם אחריות דשבח דחייב אף דאינו שלו ה"ה דאמרינן דחיוב' במתנה נשאר אף דאין הקרקע שלו רק התחייב לסלק ערעור בנו מעליו ועל אופן זה הקישן הריב"ש אהדדי וצ"ע: