אורים ותומים, תומים · סימן ס׳, י״א

חייב בכה"ג הבי' קושיא וכן ראיתי בשארי מחברים דאם כן הא דאמרינן בבבא בתרא ובקידושין יכיר למה לי הא אי בעי ליתן מתנה הא מצי יהיב ומשני בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס הא מצי לומר בלשון חיוב הריני מתחייב לך חלקך פי שנים כפי שיגיע בנכסים שיהיה לו שעה אחת קודם מותו ויתנה דיפטרו היורשים מאונסים כאלו היה יורש וכדומה ועיין שם שדחק ולא קשה מידי דאם הוא אין לו רק מטלטלים אם יאמר בלשון חיוב הרי עליו רק חיוב בעלמא והרי הוא כב"ח דעלמא וא"כ אם ימות לא יתנו לו יורשי' דבר דמטלטלין דיתמי לא משתעבדו לב"ח משא"כ באומר שהוא בכור וקושית הגמרא ממתנה ושוה הוא במקרקע ובמטלטלין והא ל"ק דהרי יכול לשעבד לו מא"ק דהתורה דברה בכל אדם ואפילו לית ליה קרקע כדמשנינן בגמרא בכמה דוכת' ואולי קושיתם לשיטת רשב"א בקדושין דסבירא ליה מדאורייתא אף מטלטלין דיתמי משתעבדי' כמו קרקעות מיהו לשיטתו בלאו הכי לא קשה מידי דרשב"א סבירא ליה בשעבוד דאקני יכול לחזור בו קודם שבא לעולם ויש לומר דסבירא ליה כרמב"ן לקמן בסי' קי"א דאף לגבי יורשים בעינן דאקני ואם כן אלו לא כתבה התורה יכיר דנאמן לומר זה בני בכור רק ה"א דמהימן מתורת מגו דמתחייב עצמו נגדו אם כן באין לו נכסי' אז רק נכסי' שנפלו אח"כ הרי מתורת חיוב יכול לחזור מדאקני וא"כ אין היורשים מחוייבים לשלם לו חיובו דהא בעינן דאקני ואף דאמר דאקני הרי חזר בו וא"כ באמר זה בני בכור ג"כ יכול לחזור בו ולומר שקר הגדתי דהא כל נאמנותו מתורת מגו דמתחייב עצמו ובמתחייב עצמו הרי יכול לחזור בו כיון דאין לו נכסים רק דאקני והרי יוכל לחזור ואין היורשים משועבדים כלל להתחייבות שלו ואף באמר זה בני בכור יכול לחזור ולכך איצטרך יכיר דנאמן וכיון שאמר זה בני בכור לאו כל כמיני' תו לחזור בו ולומר שקר הגדתי ולק"מ מיהו נראה דיש לכה"ג ראיה דצ"ל כמ"ש התו' בכמה דוכת' דאין לך אדם שאין לו קרקע דאל"כ מה פריך הגמרא והא בעי ליתן ליה מתנה דלמא איירי דיש לו מטבע מופקד ביד אחר ומכ"ש הא דפרכינן לר"מ בנכסים שנפלו אח"כ דלמא נפל מטבע ובמה יקנה אותו במשיכה ליכא דלימשוך ליה ובקנין הא אין מטבע נקנה בק"ס ואי א"ק הא לי' לי' קרקע או אפילו למ"ד מטבע נקנה בק"ס כיון דקי"ל קונין בכליו של קונה א"כ אם בנו קטן דלית לי' דעת לזכות בעצמו הסודר לאביו ולאחרים א"א דאין שליחות לקטן כמבואר בש"ע סי' קכ"ג גבי גוי במה יזכה ומכ"ש לר"י דד"ת משיכה אינו קונה ואפילו במתנה ועכצ"ל. דאין לך אדם שאין לו קרקע ודברי כה"ג במקומו מיהו נראה דבלא"ה לק"מ דיש להקשות לריב"ב דיכול לומר על מי שראוי ליורשו שיטול פי שנים אפילו פשוט ל"ל קרא יכיר הא בלא"ה אית לי' מגו דיכול לומר דירש ועכצ"ל דאיצטרך להיכי דאין מוחזק בבנו כלל וכ"נ מפירשב"ם והא דקי"ל דנאמן לומר זה בני היינו השתא דכתיב יכיר וילפינן פשוט מבכור אבל בלא"ה אף על בן פשוט א"נ ולפ"ז דאיצטרך קרא אף על בן פשוט קשה מה פריך הגמרא הא איצטרך כגון ראובן שאביו יעקב חי והוא ראובן מת וקודם מותו אמר בנו לוי בנו וזה א"א ליתן נכסי אביו יעקב במתנה דקי"ל בן שמכר בנכסי אביו בנו מוציא מיד לקוח' אבל השתא דאמר בנו נאמן דיורש בראוי כבמוחזק ועכצ"ל דהיינו תי' הגמרא כשנפלו לו שהוא גוסס ומכ"ש בנכסים דלאח"כ ולפ"ז אין מקום לקושי' הכה"ג דמה בכך דמחייב עצמו אפילו אלף חיובי' אינו מועיל לראובן נגד בנו לוי שיטול בנכסי אביו יעקב כי היורשים יאמרו אנא במקום אבוה אבא קאתינא כדלקמן סימן ק"ד בסופו ושפיר איצטרך יכיר ודו"ק.