אורים ותומים, תומים · סימן ס׳, י׳

המחייב עצמו בדבר שלא בא לעולם כתב הכה"ג בהגהת ב"י אות ס' דהמתחייב עצמו ליתן כל מה שיוציא הדקל דבריו קיימים אם מת המתחייב קודם שבאו הפירות לעולם פטורים היורשים לכ"ע אפי' למ"ד בדאקני דא"י לחזור קודם שלקח הקרקע עכ"ל ודבריו צריכין ביאור דהא התו' והרא"ש בריש פרק אעפ"י כתבו דכתובה הוי שעבוד לדבר שלב"ל דהא אין משתעבד אלא לכשתתאלמן ותתגרש ואין מחויב עכשיו כלל וגם אין לו נכסי' דנימא דיחול שעבוד על נכסים ומ"מ גבינן והביאו ראיה מהא דש"ח מתחייב אם יגנב או יאבד אף דהוי שלב"ל ואין לו נכסים ע"ש הרי דמתחייב לדבר שלב"ל ומ"מ אם מת מחויב' היורשים לשלם אלא ברור דיש הבדל אם אומר אם לא אתן לך פירות דקל שיצאו אתן לך כך וכך דמים א"כ מתחייב בדמים תיכף והוי דבר שבא בעולם רק תלי' בתנאי שלב"ל בפירות דקל ודבר זה מתחייב להדיא בחיוב גמור ואף יתומים מחוייב' לשלם והיינו כתובה וש"ח דאמר אם אמות אתחייב לך מהיום הרי חיובו תיכף חל וזהו רק תנאי שתלה בדבר שלב"ל אבל אם אמר סתם הריני מתחייב ליתן לך פירות דקל א"כ אימת חל בשעה שיצאו פירות דקל לעולם ואז כבר מת וחיובו ספו תמו והיורשים פטורים ודבר זה נלמוד להדיא מתשובת מהר"מ במרדכי פ"ק דב"מ בא' שאמר אם יגדל בני ולא יקח בתך לאשה הריני מתחייב מעכשיו לתת לך עשרה זקוקים ומת קודם שגדל הבן והבן לא לקח בת הנ"ל לאשה ועלה בדעת מהר"מ לחייבו ליתומים דאף שתלה בדבר שלב"ל מ"מ כיון דהמתחייב והמקבל בעולם רק תלה התנאי בדשלב"ל קנה והביא ראיה מריש פרק המפקיד דאמרי' נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלם לי הרי פרתי קנוי' לך מעכשיו דמשמע דקנה אפילו לרבנן דפליגי אר"מ ש"מ הואיל והכל בעולם רק תלה בתנאי שלב"ל קני' ע"ש ולבסוף נתן טעם לפטור יתומים משום דאנוס משמע לולי זה היו מתחייבים יתומים אף דהיה מתחייב ותלה הדבר בדשלב"ל ומדטרח להביא ראיה מהך דמפקיד דכה"ג הוי דבר שבא לעולם ולא אמר בפשוט דבחיוב אף רבנן מודים דיכול להתחייב אף בדבר שלב"ל אלא ודאי דבמת פקע חיובו רק הואיל והתחייב בעשרה זקוקים ותלה רק תנאו בדבר שלב"ל בזו נתחייב וחל אבל באמר סתם חיוב על דבר שלב"ל במותו פקע חיובו וא"ש ואין מהר"ם סותר כלל הפוסקים דיכול להתחייב בדשלב"ל ודינו של הכה"ג נלמוד ממנו והיינו כפי שחלקתי דיש חלוק בין מתחייב להדיא או תלה תנאו בו ולכך הוצרך מהר"ם להביא ראיה מפרק המפקיד דלולי כן לא היה מועיל במה דמתחייב דבמותו בכה"ג פקע חיובו וא"ש והכל מסכים לדברי תו' בפרק אעפ"י ועיין תו' ריש פרק נערה שנתפת' ד"ה רבי שמעון וע"ש: