לא יוכל לומר וכו' הש"ך פקפק בזה כי לא מצאנו למהרי"ק חבר בזה וגם מהרי"ק גופיה לא אמרה לסברא זו אלא בצירוף עוד סברות אחרות והנה קצת סתירה יש לדינו של מהרי"ק מהך תשובת הרא"ש כלל פ"ו בסופו במי שקיבל אלף זהו' ואמר רע"ו זהו' על חוב זה והנשאר על חוב אחר וכתב הרא"ש אמת הדבר דיכול לטעון סטראי וה"מ בלי עדים אבל בעדים לא נאמן לומר סטראי וכאן הא יש עדים וכו' וקשה מה אריא עדים הא בלי עדים נמי כיון דהנך רע"ו זהו' היו על זה החוב נימא אידך נמי ומה אריא עדים אפילו בלי עדים נמי ואפשר לומר דשם בעובדא דהרא"ש לא היה הפרעון אחד רק קבלו לאחדים אבל שטר ההודאה היה כאחד ובזו אף מהרי"ק מודה דיכול לומר זה קבלתי בשביל חוב זה וזה בשביל חוב אחר דמה בכך דההודאה היה כאחד וכה"ג היה עובדא דהרא"ש אבל מהרי"ק מיירי דהפרעון נעשה כאחד בזו ס"ל למהרי"ק דלא מסתבר לחלק הפרעון לחצאין וצ"ע ולקמן בס"ק י"ג עשיתי סמוכי' לדברי מהרי"ק בסברא:
אורים ותומים, תומים · סימן נ״ח, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.