אורים ותומים, תומים · סימן נ״ח, י״א

שפרע לו וכו' כתב הטור ובטל השטר ומזה דייק הסמ"ע דאף הטור דס"ל כהרא"ש דבעלמא לא בטל שטרא לגמרי בכה"ג איתבטל לגמרי לכ"ע והש"ך טען עליו דהא הרא"ש כתב ראית האומרים אתרע שטרא פירושו בטל דהא אמרינן גבי הך דמי תורא אתורא קא יהיב ותורא קשקיל אתרע שטרא והתם פירושו בטל לגמרי מכח סברא ודחה הרא"ש דגם שם י"ל דלאו בטל לגמרי דאפשר דדמי שור קיבלן על חוב אחר ודמי מכירת השור זקיף במלוה ושקיל שטרא. וכבר הרגיש בעצמו בו בדרישה ותי' דוחק למאוד וגם קשה הא כל טעמו של הרא"ש דס"ל דלא בטל שטר לגמרי מדאמרינן אתרע שטרא ולא אמרינן לישנא בטל שטרא וא"כ הא גם בהך עובדא דדמי תורא נאמר ג"כ אתרע ואם שם פי' בטל לגמרי עדיין קשה איך אמרינן אתרע אמנם עם כל הקושי' לישנא דטור משמע כסמ"ע ומ"ש הש"ך שיגרא דלישנא נקט דוחק ולכן אפשר לומר דודאי כ"ע מודים דהך עובדא דדמי שור גרע למאוד משארי סטראי בכמה אופנים וא"כ נחית חד דרגא למ"ד בסטראי בעלמא במקום דאיכא עדים לא אתרע שטרא כלל וגבינן בי' א"כ די בהך עובדא דנימא דאתרע שטרא ולא מקרע קרעינ' כו' דהא בעלמא השטר בתוקפו לגמרי בשופרי דשופרי א"כ בהך דריע ביותר הואיל והוא מדמי שור די דנימר דלא לגבות בי' דהא י"ל כמ"ש הרא"ש וכנ"ל דמ"מ הוא על חוב אחר משא"כ לפי דקי"ל דאתרע שטר בכל שטרות שיש עדים בפרעון א"כ בזו בדמי שור שנוסף הריעותא דהלואה והפרעון היה מענין אחד פשיטא בהצטרף שני ריעותות דיש סברא לבטל השטר לגמרי וא"כ א"ש דהך דמי תורא ר"פ אמר אתרע שטרא ור"פ ס"ל בעלמא לא אתרע כלל שטרא וביקשו הם להוכיח מלישנא דר"פ דאמר אתרע דפי' בטל דהא בכה"ג הסברא נותנת שיבטל וממנו נקיט דכל לשון אתרע פירושו בטל ויפה דחה הרא"ש דגם בזה י"ל אתרע בעלמא דר"פ אזיל לשיטתו דס"ל בעלמא לא אתרע כלל רק כאן דגריע כדאמרינן בגמרא די דנחת חד דרגא מבלי לגבות בו אבל מ"מ לא נתבטל ודייק לישנא דר"פ דאמר אתרע ודברי הרא"ש נכונים אבל לפי דקי"ל דלא כר"פ דבעלמא אתרע שטרא א"כ נחית חד דרגא בהך עובדא דיותר ריע טענתו של המלוה דבטל לגמרי וא"ש כן נראה ליישב לישנא דטור וסמ"ע אף כי ברמזים משמע כש"ך דהשמיט להעתיק הך דינא דדמי שור ש"מ דס"ל דלית ביה הבדל לשאר טענת סטראי דביש עדים אתרע ובאין עדים לא אתרע ולכך לא הביאו מ"מ בטור משמע כמ"ש: