אורים ותומים, תומים · סימן נ״ח, י׳

אם יש עדים וכו' הקשו האחרונים אם יש עדים ל"ל הודאתו הא בעדים לא מהימן לומר סטראי וכתב הסמ"ע דבאמת א"צ להודאתו רק המחבר גריר בתר לשון הרמב"ם ז"ל דמצריך הודאה כיון דאין צריך לעדים. והש"ך הקשה עליו מה יאמר בטור דמצריך תרתי הודאה ועדים ואין זה קושי' לשיטת הסמ"ע דס"ל הטור פסק לעיל דלא בטל השטר לגמרי כמ"ש רמ"א ובזה דהיה תרתי עדים והודאתו לכ"ע השטר בטל לגמרי והש"ך תי' דאיירי דקיבל המעות מן הלוקחים בעד פרעון דמי בשר אבל בשביל כך לא ידעו אם לא ניתן לו מזה שלקח השור בהקפה במתנה וסבר הר"י מיגאש לעיל בס"ב דמהני בי' מגו לכך צריך בי' הודאה ודבריו אינן מספיק' בטור דהא לא ס"ל כר"י מיגאש וצ"ל דוחק נוסף על הדוחק זה הכא אף הטור מודה כמ"ש בסי' קכ"ט דאולי הלוקחים נתנו לו במתנה ודברים דחוקים בעצמותן ובאמת לא ידעתי מה קשי' לי' בזה דהא הרא"ש כתב הא דבעי מגו ולא מהימן סטראי בלי מגו היינו משום דטענה גרועה היא דלא שביק אינש מלוה בשטר ופרע מלוה ע"פ וזהו בפרעון שפרע הלוה מכיסו שפיר שייך איך יפרע חוב בע"פ ויניח חוב בשטר משא"כ בכה"ג דהיה חייב שמעון לראובן בשטר וראובן נתן לו נוסף על חוב ההוא עוד שור אחד למכור להרוויח בו אך בתנאי שדמי שור הוא יתבע מלקוחו' כדי שלא יתרבה אצלו החוב ולכך ע"ת נתן לו שור שיהיה הרווח שלו אך מ"מ בתנאי שהוא יתבע הדמים מלוקחים כדי שלא יהיה חובו יותר ממקדם וזהו שכיח ומעשים בכל יום יוכיחו וא"כ א"צ מגו ויכול לטעון המלוה כן בשטר אתה חייב לי מקדם וכשמכרתי לך השור ע"ת כן מכרתי לך מבלי להיות חובך נוסף רק שאתבע הדמים מלוקחים ודבר זה שכיח וטענה מעלי' היא ונאמן בלי מגו ולכך לא מהני עדים שקיבל דמי שור עד שיהיה הוא בעצמו מודה שחוב הוא מדמי שור והעדים ותו לא מצי הוא לטעון שום דבר בשום אופן ולק"מ והא דלא סגי בהודאה לחוד דה"ל מגו דלא קבלתי דמי שור אבל ביש עדים לא אמרינן מגו דלא היה מודה דהוא השטר מדמי השור דכיון דאמר דשטר מדמי השור ועדים בכאן כבר נתבטל השטר ותו לא מהני מגו דהוי מגו להוציא דהא השטר חספא בעלמא משא"כ כשאין עדים לא משוי' לשטר חספא ועוד י"ל כמ"ש הרא"ש בפ' חזקת גבי האי שטרא זייפ' דהיכי דהוצרך לומר שקר בתחילה לא אמרינן מגו ואף כאן הוצרך לומר שקר תחילה דהשטר אינו מדמי בשר ובאמת הוא מדמי בשר א"כ לא הוה מגו כלל וא"ש