אורים ותומים, תומים · סימן נ״ד, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שובר כו' זה אמרו בגמ' דמתחילה תקנו שיכתבו בשטר שטרא דנא אחרנוהו ולבסוף דלא היה כותבים כן תקנו כך לכתוב שובר בלתי זמן וכו' ויש להבין למה לא תקנו חז"ל שלא יאחרו שטר ומה לנו לחרדה הזאת לכתוב כך או כך וצ"ל דלפעמים קונין בניסן והמלוה חושב דהלוה יפרע לו בימים מועטים ואינו רוצה להטריח לעדים וסופר לכתוב ולהפיש בשטרא על הלוה ואם רואה אחר כך שאין נפרע הולך לעדים ומבקש שטרו והעדים כבר שכחו זמן קנין וצריכין לכתוב מאותו יו' והרי כאן מאוחר ולכן הניחו חז"ל התקנה דשטרי מאוחר כשרים ותקנו כנ"ל לכתוב או שטרא דלא אחרנוהו או שובר בלי זמן. ובהכי ניחא קושי' הגי"ת דהק' א"כ דתקנו לכתוב בשטרי מאוחר אחרנוהו למה לא תקנו כן ג"כ בשטרי מכר דיכתבו אחרנוהו ואם כן תו ליכא למיחש דילמא הדר זבני' מיניה דלמה לנו לתקן כך הלא יותר טוב לתקן לבל יאחרו שטר כלל וטעם שכתבתי לא שייך גבי מכר כלל דלא ע"ד כן קנהו וגם אם קונה ע"ת כן מכל מקום צריך מכירה חדשה ולא סגי בביטול קנין ואם כן תקנו שלא יאחרו שטר וא"צ כלל לשום דבר:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.