אורים ותומים, תומים · סימן נ״ב, א׳

אבל גובה הקרן כו' ועדים לא מפסלי כתבו התו' דלעדים לא משמע דלא תשימון על עדים קאי ובפרק א"נ כתבו התו' ושמא לא תשימון לאינשי במלוה משמע להו ולא בעדים וכתב הגי"ת הרי דתו' גופי' מספקא לי' הך דינא והש"ך כתב דאף דבא"נ מספקא לי' בדוכתי אחריני פשיטא ליה והנכון אתו ועלה ברוחי לומר הא דכתבו התו' ושמא וכו' אין הספק בסברא אי אמרינן כן רק הספק בעדים דאף דאמרינן דלא משמע ליה אין זה מוחלט וכי אינו במציא' שהם בני תורה יודעי דין ודת ויודעים שאסור לעדים ג"כ ושנו מה ששנו חכמים ואלו עוברים בל"ת וכו' רק הואיל וספק אולי לא ידעו אוקמינן אחזקת כשרים כמש"ל בסי' ל"ד מזה באריכות אבל הדרינ' בי' מלישנא דתו' דכתבו ושמא ל"ת לאינשי וכו' והל"ל לעדים ולא לאינשי דלאינשי עכצ"ל ודאי משמע כן רק הספק אם העדים הם בכלל המוני עם דלא ידעו או לא אם כן לא הל"ל לתו' לאינשי אלא ודאי דבגוף הדבר נסתפקו התו' וזה ברור: