אורים ותומים, תומים · סימן נ״א, ג׳

שכל אחד חתום עליו עד אחד וכו' כן פי' הב"י והרמ"א דברי הטור והרא"ש דלפי גירסתם היה כתוב אבל ב' שטרות שכל אחד אין חתום בו רק עד אחד ונמסר בעד אחד אין מצטרפין ונתקשו הא אפילו בשטר אחד אמרינן דהך דחתום בשטר גם בפניו נמסר ולכך תי' דמיירי דידוע דאותו החתום לא נמסר בפניו השטר ולכך שני שטרות אין מצטרפין למשעבדי והב"ח הביא דמהרש"ל גורם אבל שני שטרות שאין חתום בכל אחד רק עד אחד או נמסר בעד אחד ואם כן הכונה הן שני שטרות שחתום על כל אחד רק עד אחד או שאין חתום כלל רק נמסר בפני עד אחד ולגי' זו אין צורך לומר מש"ל דעד החתום לא היה ע"מ דלפמש"ל זה דוחק. ויש להקשות לפי' הב"י אם כן לאמימר דפרכינן מהא דגט פשוט ומקושר והוצרך לשטיא בדוחק למה לא אמרינן למעוטי דעד אחד בכתב ואחד במסירה לא מצטרף בשלמא למהרש"ל ליתא במציאות כמ"ש דעד אחד בכתב ודאי עד במסירה והרי כאן ב"ע וב' שטרות כל א' בעד אחד בכתיבה או רק עד אחד במסירה ליכא לפרש המשנה דדומי' דמקושר קתני דמיירי הכל בשטר אחד ולא בשני שטרות אבל להב"י ורמ"א קשה ול"ל דא"כ לא היה דמי לגמרי כמקושר דבמקושר אפי' היכי דאפשר דעד החתום היה ג"כ ע"מ מ"מ פסול דאל"כ לר' אלעזר גט מקושר דפסול בחתום בו שנים היכי משכחת ליה בדליכא ע"מ כל גיטין פסולים ובישנו ע"מ דל עדים ממנו לא יהיה דלאו חתומים בו כלל עדים הוי מתכשר בע"מ ועל כרחך צריך לומר במקושר דחתום בו שלשה אמרינן חזקה דהיה ע"מ אבל בחתום בו שנים לא אמרינן חזקה דהיה ע"מ ויפסול ואם כן אף בפשוט יש לומר כן בעד אחד בכתב ואחד בע"פ לפסול ולא לומר מסתמא גם החתום היה ע"מ גם כן ולזו אפשר נתכוון הגי"ת בדף ס"ג וס"ד ע"ש אך אין זה עולה נכון בכוונת הרא"ש דהוכיח דלא סבירא ליה לגמרא דידן כירושלמי דאם כן הל"ל לאמימר למעוטי אחד בכתב ואחד בע"פ כשהוא חתום לבדו בשטר ע"ש ומה קושיא הא דומיא דמקושר הוא ובמקושר אם אין מקוים שלשה עדים רק שנים ודאי אין מוכשר דאם לא כן לעולם יחתום אחד מזויף ומבואר בגמרא דגיטין דף פ"ב דצריך קיום לכל תלתא ואם כן אף בפשוט אם אין מקוים רק אחד לא מהני וזה אינו לאמימר ואין מקום לקושית הרא"ש ועכצ"ל דלאו לכל מילי צריך להיות דמי וקושי' הנ"ל במקומו מיהו לפי מ"ש הא דאין עד החתימה ע"מ דמסרו ללוה בלי מלוה ולא אמרינן בעא עבחז"ל א"כ ל"ל דמתניתין אתיא בכה"ג דאין גובה משעבדי דפשיטא דיאמרו לקוחות אייתי ראי' אימת מטי שטרא לידך ואי דע"א מעיד על המסירה אין מוציאין ממון בע"א ועוד הא לית ליה קלא דעד החתום אין מוציא קול כיון דלא מסרו ליד המלוה כמ"ש הרא"ש להדיא בב"מ בשמעת' מצא שט"ח ע"ש וא"כ לא קמ"ל מידי ועדיין קשה פשיטא כן י"ל לתרץ דברי הב"י אבל יותר נכונים דברי מהרש"ל וא"צ לכל זה: