אורים ותומים, תומים · סימן נ״א, א׳

וא"י לומר פרעתי דעת הש"ך כדעת הכ"מ דלענין זה הוי כמלוה בשטר דא"י לומר פרעתי אבל מ"מ אין טורף ממשעבדי הואיל והעד החתום לא היה בקנין ולא מצטרף עם העד הקנין לטרוף ממשעבדי ומה שהקשה הסמ"ע איך אפשר לפרש כן בדברי הרמב"ם הא ס"ל כמ"ש בס"ב דאפילו ע"א בכתב לחוד א"נ לומר פרעתי תי' הש"ך וכן הגי"ת כיון דכל טעמו של הרמב"ם בס"ב דאינו נאמן משום דהואיל דאין מכחיש להעד ה"ל משאיל"מ א"כ אם העד שמעיד על ההלואה בכתב אמר בפה בב"ד שידע שלא פרע שלא זז ידו מידו וא"כ הרי יכול להכחיש העד ולומר שפרע וא"כ תו לא שייך משיל"מ ונאמן דפרע משא"כ בשני עדים הללו ואני אומר על זה כל המוסיף גורע דמה בכך דעל אמירה דלא נפרע יכול להכחישו מ"מ בגוף הדבר דהלוהו אין מכחישו וא"כ הרי נאמן כשנים ודל אמירה זו שהוסיף שלא פרע וכי בשביל שהוסיף להעיד יגרע עדותו ואילו לא העיד כן לא היה יכול לטעון פרעתי ובשביל שהוסיף שידע שלא פרע יהיה נאמן וא"כ שתיקתו יפה מדבורו דבר זה אין לו שחר כלל ובפרט דאף דהעיד כן אינו נאמן לגרוע כח שטר הראשון וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד לגרוע כח שטר ולא כל כמיניה להוסיף בעדותו דבר שעי"כ יגרע כח עדות הראשון וכיון שהגיד וכו' ובאמת לא היה צורך לכל זה כי בלא"ה נ"מ טובי כגון דהיה מעיד דהיה חייב לו שכירות ופירות קרקע ושטרות והוא טוען החזרתי דלא שייך משאיל"מ דליכא כאן ש"ד אבל בשני עדים דמצטרף עם עד הקנין א"צ לשבועה ובלא"ה אין נאמן וא"כ אף בזו א"נ ועוד אפשר ס"ל לרמב"ם הרמב"ן בריש ב"מ דס"ל גבי שומר שמסר לשומר דעד המסייעו לא שייך ביה מתוך שאיל"מ ואם כן אם יש כאן ע"א המסייעו דפרעו א"כ לא שייך מתוך שאיל"מ דהא אין כאן חיוב שבועה משא"כ בשני עדים לא אמרינן כן ואין דברים של ע"א במקום שנים. ועיין לקמן סי' ס"ט כתבתי עוד נ"מ. אך עם. כל זה שיש מקום לישב דברי הכ"מ מ"מ נראה עיקר כמ"ש הסמ"ע דדעת הרמב"ם דטורף משעבדי כמ"ש הטור להדיא ומה בכך דכתב הב"י דיש גי' אחרת וכי לא נסמוך יותר אגי' הטור דהיה ודאי מידק דייק ונוסף על כל זה מי יבא אחרי עדותו של רבינו בעה"ת בשער ט' ח"ב ד"ב דכתב להדיא בשם הרמב"ם דיש עליו תורת שטר גמור בין לענין משעבדי בין לענין פרעון הרי דהיה לו נוסחת הב"י ומפרש תרתי בין לענין פרעון ובין לענין משעבדי וא"כ עליו אין לפקפק או לגרוע ותמהני מהרב הש"ך שלא שם לבו לדברי בעה"ת הנ"ל ובאמת אי אמרינן דע"א בכתב וע"א בקנין אינן מצטרפין לענין גביות משעבדי מה דוחקא דגמרא בקושיא לאמימר בפשוט דומיא דמקושר ולומר פסולא דאורייתא רק ה"ל לומר מה שנים במקושר אינו טורף משעבדי כן בפשוט באחד בכתב וא' בקנין ואי דלא לגמרי דמי דבמקושר אפילו לב"ח פסולים ואילו בפשוט אינו פוסל רק לענין משעבדי דא"כ לאביי דס"ל דאתיא לפסול דע"א בכתב וא' ע"פ ל"מ ג"כ יקשה מי דמיא התם פסול לגמרי מתקנות חכמים והכא עכ"פ מהני שלא יכול לטעון פרעתי לדעת הרמב"ם וזוקק שהוא מחויב לישבע ולא הוקשו קושיא זו לרשב"ם דס"ל דאביי פוסל רק למשעבדי א"כ איך דמי למקושר וכן הרא"ש דמפרש ג"כ מילתא דאביי לענין משעבדי והיינו בע"א חתום וע"א נמסר ול"ק א"כ לא הוי דומיא א"ו דא"צ לכל צד דומיא וא"כ גם לאמימר יקשה דה"ל לתרוצי כן כמ"ש בע"א בקנין. וע"כ צ"ל דא"צ להיות דמי לגמרי רק בחד צד דפסול דזה כמו זה וא"כ אף לאמימר קשה כן דנימא כנ"ל ומכ"ש לפי הנראה מדברי רשב"ם דגם במקושר בשנים דפסול רק לענין משעבדי וא"כ פשיטא קשה דהל"ל כן לאמימר דהוא דמי לגמרי ועכצ"ל דליתא דגם בזה מצטרפין לענין משעבדי ושפיר פריך וזה ברור ונכון ומה שהקשה למה למימר דא"י לטעון פרעתי פשיטא דכיון דגובה משעבדי יפה כתב הסמ"ע דה"א דאף דגובה משעבדי היינו דלא טענינן ללקוחות פרעתי הואיל ולא שכיח לא טענינן ללקוחות אבל אי צווח ועומד פרעתי נאמן קמ"ל דגם בזה א"נ והש"ך לשיטתו אזיל דס"ל לעיל בסימן ל"ט ג"כ דזה בזה תליא אבל כבר בררנו לעיל בדעת תו' ורא"ש כסמ"ע וא"כ אין כאן קושיא אם נקט הרמב"ם בלשונו לברר הדבר שלא כדעת זה. וביותר צריך ביאור בכאן דהא בלא"ה דעת גאונים הביאם הרי"ף בפ"ב דכתובות ועיין לעיל סימן ל"ט דאי משך מילתא דלא תבע לעדי קנין שיכתבו שטר איתרע ונאמן לומר פרעתי ואף החולקים י"ל דבזה דחזינן דנחית ליטול שטר מן ע"א ולא הניח לשני לחתום ודאי איתרע ונפרע בנתיים ולזה לא הניח לשני לחתום וקמ"ל דמ"מ א"נ לומר פרעתי ואם אמרינן זה דטורף משעבדי וקמ"ל דא"נ לומר פרעתי ל"ק קושית הסמ"ע הא בע"א בכתב לחוד סבירא ליה לרמב"ם דא"נ דפרעו דהתם הטעם משום דמחויב שבועה ומשאיל"מ אבל כאן דטורף משעבדי ה"ל שעבוד קרקעות ואין כאן שבועה תורה כלל ולכן אילו היה אמרינן כדעת הגאונים דנגד עדי קנין נאמן דפרע כנ"ל הוה נאמן אף על ע"א שבכתב דלא שייך משאיל"מ דאין כאן ש"ד דה"ל שעבוד קרקעות ולכך קמ"ל דלא כשיטת הגאונים ואף על עדי קנין א"נ פרעתי והרי כאן ב' עדים ואין נאמן דפרע וא"צ לטעם משאיל"מ וא"ש ואין צריך לדוחק הסמ"ע והדבר ברור ונכון: