אורים ותומים, תומים · סימן מ״ט, ז׳

אלא אם כן באו עדי שטר בעצמן כו' וכתב הש"ך דבמ"מ וכן בתשובת הריב"ש סימן שכ"ג הביא דעת יש מפרשים דמכל מקום לא הוי מלוה בשטר כיון דלא מוכח מתוכו ואני תמה הא מבואר להדיא בגמרא דגיטין דף כ"ד ע"ב דלר"א דאמר עדי מסירה כרתי אין צריך מוכח מתוכו ואם כן בממ"נ אי איירי בשטר קנין מהיכי תיתי לא יועיל דל שטרא כלל מהכא והשטר כאינו הא בקנין קי"ל גובה משעבדי דקנין יש לו קול ומה צורך לשטר אי נכתב בשטר או לא הא ע"י קנין גובה ועל כרחך דאיירי בשטר בלי קנין ואם כן העדים אין רשאים לכתוב עד שימסרו שטר ליד מלוה כדלעיל בסימן ל"ט סעי' י"ג ואם כן אין לך עדי מסירה יותר מזה דהם דמסרו השטר ליד מלוה ובע"מ לכ"ע לא בעינן מוכח מתוכו וצריך לומר או דסבירא ליה כמו שכתבתי לעיל בסימן מ' בדעת מרדכי דלא מהני עדי מסירה רק ביחדן לכך או דלא סבירא ליה כלל עדי מסירה כרתי בשטרות או דסבירא ליה עבחז"ל ואם כן יתכן בלי קנין דמכל מקום מסרו השטר ללוה לחוד אבל לפי דקי"ל ע"מ כרתי בשאר שטרות ולא עבחז"ל וגם דבעינן יחוד לע"מ לא שמעינן אם כן אין מקום לדיעה זו דודאי בכה"ג דאיכא ע"מ לא בעינן מ"מ ועיין ר"נ פ' המגרש מוכח אפילו ע"ח כרתי מכל מקום אי אף ע"מ כרתי לא בעינן מוכח מתוכו ולכך אמרינן שודא ע"ש. (והנה יש להתעורר לפמ"ש דבעינן בשטרות גם כן מוכח מתוכו אם כן הא מבואר בגיטין דף כ"ד ע"ב דביש לו שתי נשים ששניהם שוות למ"ד בעינן מוכח מתוכו אפילו קטנה שגיטה בידה אינה מגורשת דלא הוי מוכח מתוכו והגמרא שם מדמי הך לשני יב"ש שמוציאין על אחר ועיין א"ע סימן ק"ל וקל"א בב"ש ע"ש ואיך יוציאו על אחר וצ"ל דגמ' מדמה להיפוך הואיל בגט הוי מוכח מתוכו בס"ד מכ"ש גבי שטרי ממון אבל למסקנא אמרינן בשטר דעיקר השעבוד משעת נתינה אם כן הוי הך דבידו השטר ויש כאן חזקה כאן נמצא כאילו מוכח מתוכו משא"כ בגט דבעינן בכתיבה וחתימה מוכח מתוכו וזהו לא מועיל חזקת הגט בידה על החתימה ודוק ובאמת בזה אמרתי לישב מה דקאמר רבא שם זאת אומרת דמוציאין על אחרים דמה צורך למשנה דגיטין הא היא משנה בב"ב כדיוק רבא ואביי הודה לו מדיוקא דמשנה דעל אחרי' מוציאין דלפמ"ש ניחא דמשנה ב"ב הואיל וקתני אין מוציאין זע"ז ומשום כותבין ללוה ש"מ דמשנה איירי בשטרי קנין ואם כן פשיטא דמוציאין על אחרי' דהוי קנין ובקנין ל"צ מוכח מתוכו אמנם מגט מוכיח דהוי מוכח מתוכו אם כן בכל השטרות מוציאין על אחרים ובזו יש לישב קושית התו' דהקשו ביבמות דף ק"כ וכן בפ' הספינה מנלי' לרבא להוכיח דילמא חיישינן דילמא מסר ואותיות בעינן כומ"ס והך חששא ליתא בגט ע"ש דלפמ"ש על זה דלא חיישינן להך כבר מבואר בב"ב דהן מוציאין על אחרים ובהך חששא אין חילוק בין שטר נין לאינו קנין רק כל הספק הוא דלא הוי מוכח מתוכו באין בו קנין וע"ז שפיר דייק מהך דגיטין כיון דבגט הוי מוכח מתוכו מכ"ש בשטר ודוק: