אורים ותומים, תומים · סימן מ״ו, ו׳

שיבאו העדים כו' כתב הש"ך בס"ק י"ב בשם רי"ו דעדים שאומרים כת"י הוא זה ואחרים אומרים אין זה כתב ידם יש מחלוקת אי צריך קיום אחר וכתב הש"ך דכן הוא בירושלמי דהוי תרי ותרי אעפ"י שהעדים שאומרים כת"י הוא זה כל א' מעיד על כת"י לבדו ולא על של חבירו כלל עכ"ל ואמת שכ"כ הרא"ה והריטב"א דהוי תרי ותרי אבל א"א לכוון ברי"ו דכתב דיש מחלוק' אי צריך קיום אי לא ואי הוה תרי ותרי מה יועיל עוד קיום הוא דבר שא"א להתברר כלל כי אם יבואו עוד אלף עדים ויאמרו כדברי כת הא' מכל מקום הוי ב' וב' דתרי כמאה וכ"כ הטור א"ע סי' קנ"ב אבל באמת בירושלמי גופא וגם כפמ"ש הב"י להדיא דברי רי"ו יותר בביאור יש לזה פי' אחר דז"ל הם אומרים כת"י זה ואחרים אומרים א"ז כת"י נעשה כשטר שקרא עליו ערעור א"ר אסי כשטר שקרא עליו ונתקיים בב"ד ור' אלעזר אמר כשלא נתקיים בב"ד א"ר טעמא דר"א דכיין שהוחזק בב"ד להיות חתומים בשטר כאלו נחקרו עדותן בב"ד עכ"ל והדבר צריך ביאור אבל הענין כך דודאי אם העדים אומרים שהוא כת"י איך יוכלו אחרים להכחישן אטו לא אפשר דישנו כתבן לאיזה צורך ולאיזה סיבה והכתב משתנה לרצון הכותב בפרט בכוונת המתכווו וא"כ האי אם הם מחזיקין בדעתן ואומרים דכת"י הוה בבירור אין אפשר ביד אחרים להכחישן ואם ירצו יוכלו לכתוב שטר אחר כיון דשטר זה נפל בו ריעותא והרי לא עשו שליחתן אלא דכל הענין דאנו חוששין כיון דאלו אומרים דטעו שאין זה כת"י אי נימא דנחשד ונחקור לעדי שטר שיעיינו היטב אולי טעו ואמרי בדדמי מתחיל' כי לא עלה בלבם מהזיוף ואם עכ"פ עמדו בדבריהם שהוא כת"י נאמנים בלי פקפוק ואם יחזרו הרי איתרע שטרא או לא דהוי כאלו נחקרו בתחיל' וא"י לחזור מדבריהם ולהם שומעין ומה שאומרים אחרים שאין כת"י לית דמשגיח בהו ואף עדים עצמן אין רשות כלל להם לחזור. וזהו כוונת ירושלמי עדי' אומרים כת"י וכו' נעשה כשטר שקרא עליו ערער ופי' ר"א הרצון דצריך עוד קיום ב"ד וזהו אמרו כשטר שקרא עליו ערער ונתקיים בב"ד הרצון שיקוים שני' בב"ד והיינו דהם עדי שטר יעידו שנית עליו בב"ד שלא טעו ולא אמרו בדדמי ור' אלעזר אמר כשלא נתקיים בב"ד ר"ל שאין צורך עוד לקיום ב"ד ובלא"ה אין משגיחן בדברי עדים אחרים ומפרשינן הטעם לר"א דכיון דהוחזקו כת"י בב"ד ר"ל דאמרו תחילה שזהו כת"י ה"ל כאלו נחקרה בכל אופן ושוב א"י לחזור וא"צ לחקור עוד והן נאמנים ולא השנים וזהו ברור בפי' ירושלמי והן הן דברי רי"ו כפי מ"ש הב"י אם העדים אומרים כת"י ואחרים אומרים אין זה כת"י יש מחלוקת אם יעשה כשטר שקרא עליו ויתקיים בב"ד או נעשה כמי שנחקר' עדותן בב"ד וא"צ קיום אחר ולא אפסיק הלכתא עכ"ל הרי אלו נעשה כמו שנחקר' בב"ד א"צ קיום אחר ואלו אמרינן דהוי תרי ותרי מה בכך דנחקרו עדותן בב"ד אף כת שניה. נחקרו בב"ד א"ו דהעיקר על דברי ראשונים סומכים רק כל הספק אי יש לחזור ולשאול אותם שיעיינו היטב או לא כמ"ש ואם כן לכ"ע אם עיינו שנית ועמדו בדבריהם שהוא כת"י אין כאן פקפוק הוא דהרי שטר מקוים וזה ברור וכן יש לכוון דברי הטור א"ע סי' קנ"ב דכתב בגט שבאו שנים וערערו דמזויף הוא אם נתקיים אין אחרי קיום כלום דבתר ב"ד לא דייקינן והסכי' עמו הב"י לדבר פשוט ולכאורה אין לו הבנה דמה בכך דהב"ד קיימו ע"פ עדים דאמרו כת"י הוא ועשו כתורה אבל עכשיו דבאו שנים והכחישו ה"ל תרי ותרי כמו ב' אומרים נתגרשה וכו' דאפילו נשאת תצא. ולפי הנ"ל ניחא דמיירי בקוים סתם ואמרינן מסתמא עדי שטר עצמן העידו וא"כ אין דברי מכחישים נגדם כלא נחשב ולפ"ז י"ל דבעל עיטור מיירי דכתוב בקוים שנתקיים ע"י עדים אחרים וא"כ צריך בירור וכוונתו דעדי שטר עצמן יבאו ויעידו. ולא קשי' קושית הטור מה ברור יש דיש בירור בעדי שטר עצמן ואין להקשות לפי זה מה פריך הגמרא גיטין דף ט' ערעור תרי תרי ותרי נינהו דילמא איירי דנתקיים עפ"י עדי שטר בעצמן כמ"ש רש"י שם וא"כ לא שייך תרי ותרי וצ"ל דסתם יתקיים השטר בחותמיו בכל אופן מיירי אף דעדים אחרים מעידין על קוים שטר וכצ"ל ג"כ לרא"ה וריטב"א דאל"כ מה צורך ראיה מירושלמי ה"ל להביא ראיה מהך גמ' דגיטין דה"ל תרי ותרי ודוק בטור הנ"ל. ועוד קאמר בירושלמי הן אומרים אין זה כת"י ואחרים אומרים זה כתב ידן דברי העדות לא מעלין ולא מורידין ותנא כן במשנה אם יש עדים שהוא כת"י או שיוצא ממקום אחר אין נאמנים עכ"ל ופי' בו הרא"ה והריטב"א היינו דכל אחד מעיד על כת"י שאין זה כתב ידו ואין חבירו מסייע לו ולכך ביש עדים כשהוא כת"י ה"ל חד במקום תרי אבל אם שני עדי שטר מעידים זה לזה כל א' אומר אין זה כת"י ולא כת"י חבירי א"כ מה בכך דאחרי' מעידים דהוה כת"י ה"ל תרי ותרי עכ"ל ולדבריהם צ"ל הא דקתני באומרים אנוסים היינו דאין נאמנים בשכת"י יוצא ממקום אחר אפילו לגרוע כח שטר בשום דבר ולא אמרינן דיש להם מגו אין זה כת"י וכתב יד חבירי די"ל דהוה מגו בי תרי דכל א' צריך להעיד לחבירו ולא אמרינן. אך לא הבנתי איך יהיה תרי מול תרי כיון דשני' מעידים על זה העד שהוא כת"י כיון שהגיד וכו' וא"כ אמירתו שאין כת"י לאו כלום הוא דהא א"י לחזור מעדותו כלל ובפרט למ"ד אפילו טוענין מזויף ד"ת א"צ קיום וא"כ ה"ל רק עד שני דאמר אין זה כת"י חד לגבי תרי ובאמת לא מצאנו להם בכל הפוסקים חבר ואילו ס"ל כן הוי מעתיקי' ולכן צ"ע והא דלא אמרינן בגיטין בדף ט' דערעור דקתני היינו דעדי שטר עצמן אמרו מזויף ולכך יתקיים בחותמיו ואי דא"כ אף בח"ל נמי א"כ איך ס"ד ערעור דתרי הא בח"ל נמי בעי קיום וצ"ל דיתקיי' בחותמיו משמע אף עדים החתומים וזהו מורה בחותמיו וא"כ ל"ל דעדים מערערים: