אורים ותומים, תומים · סימן מ״ו, מ״ג

או פסולי עדות מחמת קורב' במשנה פסולי עדות היינו פירש"י קרובים או משחקי בקובי'. והקשו משחקי בקוביא הא שוי' נפשיה רשעים ואדם קרוב לעצמו והביא הרא"ה תי' בשם הר"ן מיגאש דהואיל דאמרו דעכשיו עשו תשובה לא שייך אין אדם משי' עצמו רשע והרא"ה השיג עליו דאנוסים מחמת ממון ג"כ פי' דהיו מתחילה אנוסים ועכשיו חזרו בהן (עיין מש"ל בסימן ל"ד בתומים ס"ק כ"ז ע"ש) ולכך פי' הוא הואיל משחק בקוביא דרבנן וכל הפסול משום ביטול ישובו של עולם הרי זה כאומרים קטנים היינו דנאמנים עכ"ל וגם בזה אין דעת המחברים שוה ולא מצינו לו חבר בפוסקים כלל ולענ"ד נראה דרש"י סבירא ליה כמ"ש התוספות שם בד"ה אין אדם משים עצמו רשע דלפלוג דבוריה ואף דאמר אנוסים מחמת ממון נימא דאמר מחמת נפשות ותי' דאונס נפשות לא שכיח וזהו התירוץ סבירא ליה לרש"י לעיקר ולכך סבירא באומרים פסולים היינו מחמת שחיק בקוביא נאמנים דפלגינן דבור' ואמרו דהאמת אתם דפסולים היו והיינו מחמת קירבי' דמה שאמרו מחמת רשעת פלגינן דבורי' ולגבי האי לא מהימן ליה כלל וכלא אמרו דבר כלל וכלל וא"ש ולק"מ ודוק כי דין זה צ"ע כי נפל ברבוותא בדין פלגינן דבוריה והארכתי בשרש זה לקמן בכללי מגו: