אורים ותומים, תומים · סימן מ״ו, מ׳

אין קורעין אותו וכתב הש"ך ס"ק ק"א דה"ה בשטר ששנים אומרים פרוע ושנים מכחישין לא מגבינן בי' ולא קרעינן אותו ונסתייע מתשובת הרשב"א סי' תתקע"ב ובאמת שם משמע קצת ההיפוך דשם פסק בקנה שדה ונחלקו ב' כתי עדים אי תנאי היה במכירה ופסק אוקי תרי לגבי תרי ומכירה בחזקתו ואולי אף כאן נימא הכי אוקי עדי פרעון לגבי הנך דמכחישי' לי' והשטר חוב בחזקתו ואם כי יש לחלק דשם הלוקח מוחזק בשדה שקנה משא"כ בשטר אף דמוחזק בשטרו מ"מ הלוה מוחזק במעות מ"מ עכ"פ אין ראי' משם ובפרט לפי מ"ש הרב הש"ך בת"כ בסופו דבעל השטר נקרא מוחזק דהוי כגבי ע"ש ומ"ש שם ולא ידעתי למה העלים עין מדברי התוספות שם בכתובות דף כ' ד"ה אוקי דכתבו להדיא כתי' רשב"א דתרי ותרי איירי בשובר דהוה אלו מעידים שפרע ואלו הם מכחישין דאמרינן אוקי ממון בחזקת הלוה ופטור מלשלם אף דלזה המלוה שטר חוב. ואם כוונת הש"ך להביא ראי' משם דלא קרעינן ליה מלבד דזה מובן מעצמו אף גם בתשובה הנ"ל לא נזכר כלל מהך דלא קרעינן ליה אבל הדבר מובן מעצמו כמ"ש: